חביב כנען – הבדלי גרסאות

נוסף בית אחד ,  לפני 7 שנים
מ
מ (←‏קורות חייו: קישורים פנימיים)
באפריל [[1936]] פרצו [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]], שהיו בגדר מאבק של [[ערבים|ערביי]] ארץ ישראל נגד היישוב ומרד בשלטון [[בריטניה|הבריטי]] וכונו על ידי מחולליהן "המרד הערבי הגדול". באוגוסט אותה שנה נענה כנען לקריאת מוסדות היישוב והתגייס לשורות [[משטרת המנדט]]. עם סיום קורס השוטרים בבית הספר לשוטרים ב[[ירושלים]], שירת שמונה וחצי שנים במשטרת נפת ירושלים ונפת הכפרים שבסביבות ירושלים. בין השאר שירת ב[[תחנת משטרה|תחנת המשטרה]] של [[המושבה הגרמנית בירושלים]], שבה התגוררו באותה עת תושביה המקוריים, ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] ה[[גרמניה|גרמניים]], והיה ממונה על 200 [[משטרת היישובים העבריים|נוטרים]].
 
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] פיקד כנען על תחנת משטרה במזרח ירושלים. החדשים מאי עד נובמבר [[1942]], היו חודשי חרדה ליישוב היהודי, כאשר [[קורפוס אפריקה]] של [[ארווין רומל]] הגיע לשערי [[מצרים]] והייתה סכנה שיעבור את [[תעלת סואץ]] ויכבוש את ארץ ישראל. בתקופה זו, אשר כנען יכנה לימים "[[מאתיים ימי חרדה]]", נוסף לפיקודו גם מוצב משטרתי בהרי ירושלים, ששימש כתצפית לגילוי [[צנחן|צנחנים]] גרמניים, שהיה אז חשש כי יוצנחו בארץ ישראל. כמו כן שירת בתחנת המשטרה המרכזית בירושלים ופיקד על תחנת המשטרה ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[העיר{{ה|עיר העתיקה]]}}. לימים הדריך ב[[מלחמת ששת הימים]], כעיתונאי, יחידת צנחנים של [[צה"ל]], בסריקה ראשונה ברובע היהודי המשוחרר.
 
בנובמבר [[1944]] השתחרר משירותו במשטרה והצטרף לסגל מערכת עיתון "[[הארץ]]", שבו שימש ככתב לענייני משטרה ובתי המשפט. בשנת [[1948]], עם קום המדינה והקמת [[משטרת ישראל]], התגייס כנען לשורותיה ושימש כקצין העיתונות במטה הארצי. כעבור שנה השתחרר וחזר לעיתון "הארץ". במשך שש שנים היה סופרו הצבאי של העיתון. לאחר מכן שימש ככתב לענייני מפלגות, וכן ככתב לענייני תיירות ובריאות. כן הרבה לכתוב בעיתונו על פרשיות היסטוריות ועל ספרים חדשים. בשנת [[1978]] [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]].