סוציולקט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: עריכה קלה
שורה 5:
חלק מהסוציולקטים עשויים להיות ניבים של קבוצה, שנחשבת בעלת מעמד רם או נחות, אם כי, אין הדבר הכרחי. לדוגמה, החברה החרדית בישראל היא בעלת סוציולקט הייחודי לה. קיימים מספר מחקרים סוציולינגוויסטיים שבדקו היבטים לשוניים וחברתיים של החברה הנשית-חרדית בישראל. דוגמה אחרת לזה היא הסוציולקט של קהילת ה[[להט"ב]] בקליפורניה, שעליו מתבדח מדי פעם [[אדי מרפי]] (לצד הבדיחות הקבועות שלו, על הסוציולקט של החברה הלבנה והמשכילה).
 
יש להבדיל בין הסוציולקט ל[[אידיולקט]], שהוא אופן השימוש בשפה של פרט מסוים (אדם מסוים נוהג להשתמש הרבה במילה מסוימת או להגות מילים מסוימות באופן ייחודי לו). יש להבדיל את הסוציולקט גם מן ה[[משלב]], שהוא אופן שימוש בשפה, המתאים לנסיבות מסוימות. זאת משום שמרבית האנשים משתמשים במשלבים שונים בנסיבות שונות. לדוגמה, שופט ידבר באולם בית המשפט – במשלב אחד, עם עוזריו, בלשכתו – במשלב שני, ועם בני משפחתו, בביתו – במשלב שלישי.
 
==ראו גם==