סוציולקט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
למשל, |
||
שורה 3:
לדוגמה, הסוציולקט שבו מדברים ילדים של הורים משכילים יהיה בעל דקדוק קרוב יותר לזה הנחשב תקני, מאשר הסוציולקט שבו מדברים ילדיהם של הורים שאינם משכילים. הוא יכיל גם עוד שינויים מהדיאלקט של המשכילים. היצירות "[[לחנך את ריטה]]" ו"[[גברתי הנאוה]]" עוסקות ב"גמילה" מסוציולקט החברה חסרת ההשכלה, ולצד ההומור שבהן, הן מדגימות יפה את ההבדל בין הסוציולקטים.
חלק מהסוציולקטים עשויים להיות ניבים של קבוצה הנחשבת בעלת מעמד רם או נחות, אם כי אין הדבר הכרחי. לדוגמה, החברה החרדית בישראל היא בעלת סוציולקט הייחודי לה. קיימים מספר מחקרים סוציולינגוויסטיים שבדקו היבטים לשוניים וחברתיים של החברה הנשית-חרדית בישראל. דוגמה אחרת לזה היא הסוציולקט של קהילת ה[[להט"ב]] בקליפורניה, שעליו מתבדח מדי פעם [[אדי מרפי]]{{הערה|ראו, למשל, את הסרטים "[[השוטר מבברלי הילס]]" ו"[[בגסות]]" של [[אדי מרפי]]}} (לצד הבדיחות הקבועות שלו, על הסוציולקט של החברה הלבנה והמשכילה).
יש להבדיל בין הסוציולקט ל[[אידיולקט]], שהוא אופן השימוש בשפה של פרט מסוים (אדם מסוים נוהג להשתמש הרבה במילה מסוימת או להגות מילים מסוימות באופן ייחודי לו). יש להבדיל את הסוציולקט גם מן ה[[משלב]], שהוא אופן שימוש בשפה המתאים לנסיבות מסוימות. זאת משום שמרבית האנשים משתמשים במשלבים שונים בנסיבות שונות. לדוגמה, שופט ידבר באולם בית המשפט – במשלב אחד, עם עוזריו, בלשכתו – במשלב שני, ועם בני משפחתו, בביתו – במשלב שלישי.
| |||