היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: תיקון קישור
שורה 48:
 
====דו"ח הג'וינט====
[[תמונהקובץ:JOINT report on Palestine, 1917-18.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת עותק מן הדו"ח שחיבר הופיין על פעילות הג'וינט בארץ ישראל בשנים 1917-{{כ}}1918 והיה שייך למחברו. היום שמור בארכיון [[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]].]]
עם סיום המלחמה חיבר הופיין עבור ראשי הג'וינט בארצות הברית דו"ח מפורט על פעילותו בתקופה שבין 1.8.1917 עד 31.5.1918.
 
הדו"ח כלל את תיאור המצב באותן שנים, וכן נספחים מפורטים אודות העזרה. במבוא הסביר או תרגם הופיין מונחים רבים לקורא האמריקני שאינו בקיא די הצורך במציאות הארצישראלית. ברשימת המונחים (באותיות לטיניות) המלווים בהסבר בשפה ה[[אנגלית]], מופיעים מושגים כמו "פקידים ואמרכלים בארץ הקודש", "[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], [[כולל (היישוב הישן)|כולל]], "מוּצתרף" (נציב טורקי, בטורקית עות'מאנית: '''متصرف''', ב[[טורקיטורקית]]ת mutasarrıf, וב[[אנגלית]]: Mootessarif), [[שטריימל]] ונס [[חנוכה]]. היות שחלק גדול מן הפעילות הייתה בענייני כספים, דאג הופיין לרשום בין מושגים אלו גם את "קופת הצדקה ע"ש רבי מאיר בעל הנס", [[החלוקה]] ו"שנורר"{{הערה|1="שנורר" תורגם ל-"A persistent beggar" }}.
 
הארץ חולקה לצורך המפעל לשמונה יחידות משנה שאליהן הוזרמו מזון וכספים. חלקה של ירושלים בקבלת העזרה היה הגדול ביותר בשל אופיה הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה, והסתכם ב-50%. הדו"ח פירט את כמויות ה[[אורז]] וה[[חיטה]] שנמסרו בין השאר לבתי ספר, לישיבות, לבתי יתומים לכוללים ולמלמדים (ב[[אנגלית]]: Melamdim). בפירוט יבש תיאר הופיין את העזרה הרפואית שהגישו רופאים שונים, עזרה שאיפשרה לתלמידים לשרוד את הרעב הקשה ששרר בארץ ישראל באותה עת. תמיכות בסדר גודל גבוה ביותר הועברו גם לגולי הארץ ששכנו ב[[חומס]] שב[[סוריה]], בסך 741 ליש"ט.