תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

"'''תערוכות מגדל דוד'''" הן תערוכות שהתקיימו ב[[מגדל דוד]] ב[[ירושלים]] בין השנים [[1921]] ל-[[1932]] והיו אבן דרך בהתפתחות האמנות העברית ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]]. תקופה זו כונתה בכמה מחקרים בתולדות האמנות הישראלית "[[תקופת מגדל דוד]]". בנוסף, שימשו התערוכות כמוקד הפעילות העיקרי של "[[אגודת אמנים עברית]]", שתהפוךשהפכה לימים ל[[אגודת הציירים והפסלים]].

ב-[[7 באפריל]] [[1921]] נפתחה במגדל דוד התערוכה הראשונה, בארגון נציגי הממשל הבריטי. ייתכן כי את הרעיון הראשוני להקמת התערוכה העלו אנשי "[[אגודת אמנים עברית]]",{{הערה|1=בטיוטת זכרונות מאת ה[[משורר]] [[אורי צבי גרינברג]], טען המשורר כי הוא אשר העלה את הרעיון הראשוני להפוך את מבנה מגדל דוד, שעמד אז שומם ומוזנח, לאתר תערוכות וסלונים ספרותיים. ראו: "קטע מטיוטת זכרונות מאת אורי צבי גרינברג" (שנות השבעים). מקור המסמך: מחלקת כתבי יד, בית הספרים הלאומי, ירושלים. מצוטט בתוך: [[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]], גיליון 56, ספטמבר 1994. ללא מספרי עמודים.}} אולםאך ארגונה של התערוכה בכללותה היה נתון לנציגי הממשל הבריטי בפלשתינה-א"י. אורח הכבוד של התערוכה היה [[סר]] [[רוברט באדן פאוול]], ראש ארגון [[הצופים]] הבינלאומי. בין מארגני התערוכה היו [[ה. ק. לוץ]], יועץ העיר [[צ'ארלס רוברט אשבי]] ו[[אדווין סמואל]], בנו של הנציב העליון [[הרברט סמואל]]. התערוכה חולקה למספר חטיבות, בהן: אמנות מוסלמית, תוכניות בניינים, תצוגת אריגים של בדווים מן הנגב, תצוגות של ציירים חובבים מבני המושבה הבריטית וכן חדר שהוקדש לעבודות אגודת אמנים עברית. האגודה נוסדה בשנת [[1920]] וביקשה לפתח ולקדם את האמנות ברוח עברית. רוב חברי האגודה היו קשורים ל"[[בצלאל]]" בצורה זו או אחרת. בין המציגים באולם זה היו [[אברהם מלניקוב]], [[שמואל לוי]], [[זאב רבן]], [[אבל פן]], [[שמואל חרובי]], [[מאיר גור אריה]], [[חיים נבון]], [[בוריס שץ]] ואחרים.

בין התאריכים [[9 במרץ]]-[[1 באפריל]] [[1924]] הוצגה תערוכת יחיד ל[[ראובן רובין]] במגדל בארגונה של אגודת האמנים. למרות שלא הייתה זו כאמור תערוכהתערוכת היחיד הראשונה, הרי שהתהודה שקיבלה תצוגה זו הפכה אותה לאירוע משמעותי בתרבות העברית של אותה עת. בתערוכה הציג רובין ציורים ובהם סממנים מזרחיים וחלוציים, המושפעים גם מסמליותמסמלים [[נצרות|נוצריתנוצרים]]. בין העבודות בלט ה[[טריפטיכון]] "[[פירות ראשונים]]" ([[1923]]). [[חיים נחמן ביאליק]], שצפה בתערוכה, העיר כי יצירה זו "מסמלת באופן בולט את הדבר ההולך ומתהווה ונוצר כאן בארץ מתוך ייסורים ועונג אין קץ..."{{הערה|1=ראו: יגאל צלמונה, '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 58.}}

בין ה-[[5 באפריל]] וה-[[15 במאי]] [[1924]] הוצגה התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית במגדל דוד, לאחר שבשנת [[1922]] הוצגה התערוכה השנייה של האגודה בביתו הפרטי של [[דוד אידר]].{{הערה|1=ראו: [[גדעון עפרת]], '''וושינגטון חוצה את הירדן''', הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 526. }} מרבית המציגים בתערוכה השלישית היו אמנים בוגרי בצלאל כגון [[מנחם שמי]], [[ציונה תג'ר]], [[ראובן רובין]], [[יוסף זריצקי]], [[לודוויג בלום]], האדריכל קורנברג, [[פנחס ליטבינובסקי]] ועוד אך גם מורים לשעבר בבצלאל כמו [[שלמה ברנשטיין]]. בשונה מן התערוכות הקודמות של האגודה, נשאה תערוכה זו אופי "מודרני" יותר, על רקע המאבק האדיאולוגי והאמנותי של האמנים אל מול מורי בצלאל הוותיקים. עבודותיהם של מרבית האמנים בתערוכה גילוהעידו על השפעה של האמנות ה[[פוסט אימפרסיוניזם|פוסט אימפרסיוניסטית]] וה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטית]] האירופית.{{הערה|1=ראו: יגאל צלמונה ימי מגדל דוד: מלחמת התרבות הראשונה בישראל, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים, 1991. }}