ג'ורג'יה או'קיף – הבדלי גרסאות

אוקיף נולדה ב[[וויסקונסין]], החלה להתפרסם כאמנית ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] בשנת 1916. בין יצירותיה ציורים בפורמט גדול של פרחים[[פרח]]ים מוגדלים, המוצגים מקרוב כאילו הם נראים מבעד לזכוכיתל[[זכוכית מגדלת]], וכן מראות מוגדלים של נופים (הרים[[הר]]ים, סלעים[[סלע]]ים) ושל [[עצם|עצמות]] או [[גולגולת|גולגלות]].

אוקיף הייתה בתם השנייה מתוך שבעת ילדיהם של זוג חקלאים. בגיל עשר החליטה על ייעודה כציירת. אוקיף ואחותה קבלו הדרכה מאומנית [[צבעי מים]] מקומית בשם שרה מאן (Sara Mann). בין השנים 1905-1906 למדה אוקיף במכון לאומנות בשיקגו (School of the Art Institute of Chicago), וב-1907 התקבלה להמשך לימודים ב-Art Students League, בית ספר לאמנות בניו יורק, בהנחייתו של וויליאםויליאם מריט צ'אייס (William Merritt Chase) ואף זכתה בשנת 1908 בפרס טבע-דומם על ציור השמן שלה ''ארנב מת וסיר נחושת'' (''Dead Rabbit with Copper Pot''). הפרס שימש אותה כמלגה להמשך הלימודים בביתה הספר לאומנות לייק ג'ורג', ניו יורק (Lake George, NY). באותה שנה גם הציגה בתערוכה של רודין (Rodin) בגלריית האמנות המפורסמת [[291 (גלריה)|291]], אשר הוקמה ונוהלה על ידי הצלם [[אלפרד סטיגליץ]], לו נישאה מאוחר יותר.

בסתיו 1908 הכריזה על פרישתה בטענה שלעולם לא תוכל להגדיר את עצמה כאומנית דרך הניסיון להעתיק את המציאות לקנבס. היא מצאה משרה בשיקגו כאומנית בתחום הפרסום ולא ציירה במשך ארבע שנים ואמרה כי ריח הטרפנטיןה[[טרפנטין]] גורם לה בחילה.