Received Pronunciation – הבדלי גרסאות

יש להדגיש כי Receivedההגייה Pronunciationהמקובלת אינואינה [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] (דיאלקט) בעל אוצר מילים ומאפיינים דקדוקיים משלו, והדוברים אותואותה בדרך כלל דוברים "אנגלית תקנית" (Standard English), אם כי ההפך אינו מחויב המציאות, ודוברי אנגלית תקנית רבים, בבריטניה ומחוצה לה, אינם מדברים Received Pronunciationכך.

הביטוי "Receivedההגייה Pronunciationהמקובלת" נטבע לראשונה על ידי [[הנרי וילד]] (Wyld) בשנת [[1914]], בספרו "תקציר תולדות השפה האנגלית" (''A Short History of English''); משמעות המילה "Received" בהקשר זה היא "מקובל" או "מאושר"‏{{הערה|1=‏[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/find-out-more/received-pronunciation/ What's in a name?]‏}}.

Receivedההגייה Pronunciation זכהזכתה לכינויים שונים. הוא כונה "האנגלית של המלך" או "האנגלית של המלכה" (Queen's English או King's English) מאחר שהיה או נתפסנתפש כמבטא בו דוברים המלך וה[[אצולה]]. המלכה [[אליזבת השנייה]] אכן דוברת במבטא זה, אולםבצורה בצורתושמרנית השמרנית ביותרומיושנת. עוד מכונה המבטא בכינוי "אנגלית של ה-[[BBC]]" {{כ}}(BBC English), מאחר שבעבר עשתה בו התחנה שימוש, (למעט בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עת נעשה השימוש בניבים אזוריים כדי להבדיל את שידורי התחנה מהתעמולה הנאצית). כיום שוב אין קרייני התחנה מחויבים לעשות בו שימוש, אם כי רבים מהםחלקם מקפידים עלעליו השימושאו בו אועל במאפייניםמאפיינים מסוימים שלו. בנוסף כונה המבטא בשם "אנגלית של [[אוניברסיטת אוקספורד|(אוניברסיטת) אוקספורד]]" (Oxford English) בה היה מקובל. האוניברסיטה זכתה ליוקרה בענייני לשון בעיקר בזכות מילוני אוקספורד שפרסמה, והגרסה המורחבת של מילון זה כוללת הנחיות הגייה ב-Receivedבהגייה Pronunciationהמקובלת עד היום. מסיבות אלה הפך המבטא ליוקרתי ביותר בבריטניה, והשימוש בו מעיד רבות על הרקע והייחוס החברתי של בעליו ו/או על השכלתו.

למרות סברה מקובלת כי מוצאו של מבטא זה במבטאים הדרומיים באנגליה, למעשה הוא קרוב במיוחד למבטאים המדוברים בדרום-[[מזרח המידלנדס]]. הגירה מאזורים אלה ל[[לונדון]] ב{{ה|מאה ה-14}} וב{{ה|מאה ה-15}} הביאה להתגבשותו בדרום המדינה, תוך שהוא משלב גם יסודות ממבטאים דרומיים. בתחילה נחשב למבטא מקובל בדרום המדינה אשר לא הסגיר את מוצאו של הדובר בו, ותו לאלאו. מאוחר יותר התבסס ההיגוי על זה שהיה מקובל בחצר המלכות, ואט אט החל לצבור יוקרה. רק בשלב מאוחר יחסית, בסוף [[המאה ה-19]], הפך השימוש במבטא לסימן היכר מחייב למי שזכה להשכלה ולחינוך הטובים ביותר. החל ב[[שנות ה-70]] החל משתנה היחס כלפי השימוש ב-Received Pronunciationבהגייה, ומספר הדוברים בובה החל יורד.

* [https://www.youtube.com/watch?v=zMEOrszol4U נאום הוד מלכותה לרגל חג המולד 2014], דוגמה למבטאלהגייה מקובלמקובלת שמרנישמרנית.