שוהה בלתי חוקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן מהרצון למנוע ביצוע פעולות [[טרור פלסטיני|טרור]], הן מהרצון למנוע ביצוע עבירות פליליות כגון גניבות כלי רכב, והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל. במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת [[1996]] חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כ[[הוראת שעה]], המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי ש[[הכנסת]] תוכל לבחון את ההסדר לעתים קרובות ולהכניס בו שינויים.
 
בית המשפט העליון קבע כי העונש שיש להטיל על מלינים, מעסיקים ומסיעים של שוהים שלא כדין צריך להיות עונש מאסר משמעותי.{{הערה| ע"פ 5198/01 [http://elyon1.court.gov.il/files/01/980/051/M03/01051980.m03.htm טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל], פ"ד נו(1), 769}} אולם מחקר אמפירי שבחן את מדיניות הענישה של בתי משפט השלום הראה כי הוראה זו לא מיושמת, וכי במרבית המקרים מוטלים על המורשעים בעבירה זו עונשים שאינם כוללים מאסר כלל.{{ הערה|1= [[אורן גזל אייל]], חגית תורג'מן וגדעון פישמן, [http://scholarship.law.duke.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=4349&context=lcp Do Sentencing Guidelines Increase Prosecutorial Power? An Empirical Study] 76 Law and Contemporary Problems 131-159 (2013)}}. עם זאת, במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו [[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/670/037/17c/05037670.17c.htm ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח], סעיף הערעור על גזר הדין}}.
 
==קישורים חיצוניים==