שבט בני קוריט'ה – הבדלי גרסאות

הביאו את החקלאות לאזור, שהעניק להם יתרון מובהק בתרבות, בכלכלה וב[[פוליטיקה]] המקומית. במאה החמישית לספירה הגיעו לאזור מתימן שני שבטים אחרים - בנו אוס (بنو أوس, Banu Aws)‏‏{{הערה|1=‏מקורות שונים טוענים שגם הם היו יהודים.}} ובנו חזרג' (بنو الخزرج, Banu Khazraj) - ותפסו מקום דומיננטי באזור. בעת ששני שבטים אלה הסתכסכו בינם לבין עצמם, היהודים באזור נקטו בשני הצדדים ובנו קורייזה עזרו לשבט האווס.

בשנת [[622]] הגיע לית'ריב מ[[מכה]] הנביא [[מוחמד]], וארגן ברית בין הצדדים הנצים. אחר כך גבר המתח בין האוכלוסייה ה[[אסלאם|מוסלמית]] הפורחת לבין האוכלוסייה היהודית. בשנת [[627]] שבטו של מוחמד, [[שבט קורייש|קורייש]], הקימו [[מצור]] נגד העיר יחד עם בעלי בריתם, בקרב שנקרא "קרב השוחה" (غزوة الخندق, The Battle of the Trench). בני שבט בנו קורייזה קיימו משא ומתן עם מקימי המצור, אבל ללא תועלת, ובסופו של דבר הם נאלצו להיכנע למוסלמים. המוסלמים, תחת פיקודו של מוחמד, הרגו כמעט כל הגברים בעריפה, מלבד כמה מן הגברים, שהתאסלמו. הנשים והילדים של השבט נשבו, אולצו להתאסלם ונמכרו ל[[עבדות]].