שיבוש מהלכי משפט – הבדלי גרסאות

==מאפייני העבירה==

 

 

עבירת שיבוש הליכי משפט היא עבירה 'התנהגותית', שאינה דורשת תוצאה של שיבוש בפועל{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/720/033/c34/11033720.c34.htm ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל], תק-על (4) (2011){{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/99/530/071/N03/99071530.n03.htm רע"פ 7153/99 אורי אלגד נ' מדינת ישראל], פ"ד נה(5), 729, 743 (2001).}}. היסוד העובדתי של העבירה הוא רחב, וניתן לבצע את העבירה במעשה או במחדל, אשר גורמים להפרעה בתקינותו של ההליך השיפוטי. דהיינו, די בהוכחה ממנה עולה בבירור כי זו הייתה כוונתו של הנאשם. די בכך שהמעשה היה עלול להביא לשיבוש הליכים, ולהביא לפגיעה באושיות המשפט, כדי לבסס יסוד מספיק לגיבוש יסודות העבירה{{הערה|פרופ' [[אליאב שוחטמן]], "[http://www.mishpat.ac.il/files/650/3008/3094/3095.pdf על העבירות של שיבוש מהלכי משפט והכשלת שוטר במילוי תפקידו]", '''[[שערי משפט (כתב עת)|שערי משפט]]''' ב (3)(6), 383, עמ' 389 (2001).}}.

 

שיבוש הליכי משפט חל על כל התהליך השיפוטי, וכולל גם את שלב ה[[חקירה פלילית|חקירה הפלילית]] וההוצאה לפועל.

 

==חקיקה ופסיקה בישראל==

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

 

 

==דוגמאות מהמשפט העברי==

 

 

==הערות שוליים==