שווא – הבדלי גרסאות

ה[[הגייה תימנית|הגייה התימנית]] משמרת ככל הנראה את אופן הגיית השווא אצל נקדני טבריה: בדרך כלל הוא מבוצע כתנועת a קצרה; לפני העיצור י - כתנועת i קצרה; ולפני עיצור גרוני - כתנועת העיצור הגרוני (למשל יְאוֹר - {{יפא|[jo˘ʔo:r]}}). מבחינה זו אין הבדל גדול בין הגיית החטפים השונים להגיית השווא, וכנראה שהחטפים סומנו לשם הדגשה שמדובר בשווא נע ולא בשווא נח (לא רק בעיצורים גרוניים - {{ציטוטון|אֲרוֹמֲמֶנְהוּ}}). ▼

ב[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]] ביצעו את השווא הנע כתנועת {{יפא|[ɛ]}} (תנועת {{יפא|[e]}} פתוחה-למחצה), כמו צירה וסגול ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], ואולי כתנועה קצרה במקצת יחסית להן; ביצוע זה התקבל גם ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], אך בה משך התנועה זהה למשך תנועת {{יפא|[ɛ]}} רגילה. ואולם בניגוד להגייה הספרדית, שבה היו מבוצעים כל השוואים הנעים, קיבלה העברית הישראלית את תכונתה של ה[[הגייה אשכנזית|הגייה האשכנזית]], שבה רוב השוואים הנעים מבוצעים כאפס תנועה, ורק במקום שנוצר בעקבות כך צרור עיצורים שאינו מתאפשר על ידי ה[[פונולוגיה]] של ה[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], מוכנסת תנועת {{יפא|[ɛ]}} כדי לפרק את הצרור. כך למשל במילה מְלוּכָה מבוצע השווא הנע שמתחת לאות מ' בתנועת {{יפא|[ɛ]}}, משום שהפונולוגיה העברית החדשה אינה מאפשרת את הגייתו של צרור העיצורים {{יפא|[ml]}} בתחילת מילה; ולעומת זאת במילה שְמוּעָה השווא הנע שמתחת לאות ש' אינו מבוצע משום שצרור זה קביל בעברית החדשה. למעשה, שווא נע תחת העיצורים השוטפים [//he.wiktionary.org/wiki/למנ"ר למנ"ר] + י' בראש מילה יבוצע תמיד כתנועת {{יפא|[ɛ]}}.▼