יצחק ולקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
בשנת [[1939]] הצטרף לארגון ה[[אצ"ל]] והיה פעיל בהדבקת כרוזים במרחב תל אביב. בשנת [[1940]] עבר במסגרת האצ"ל [[קורס מ"כים]] וקורס [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]]. בשנת [[1945]] מונה כ[[מפקד מחלקה]] במחוז תל אביב. בסוף שנת [[1947]] מונה כמפקד פלוגה בגדוד 13{{הבהרה|מה זה גדוד 13 של האצ"ל ? האם היה גדוד כזה ?}} של האצ"ל, השתתף ונפצע בקרב על [[יפו]]. לאחר החלמה קצרה נשלח עם פלוגתו להשתתף ביחד עם יחידות של ארגון "[[ההגנה]]" בקרב על הכפר הערבי [[קאקון|קקון]].
 
בחודש מרץ [[1948]] התארגנה פלוגתו של ולקר ועלתה צפונה לקיבוץ [[המעפיל]] כדי לעזור לכוחות ה"[[הגנהההגנה]]" למנוע את התקפות הערבים. פלוגת האצ"ל של ולקר חברה לפלוגה מ[[חטיבת אלכסנדרוני]] של ההגנה ויחד תקפו את הכפר קקון. אולם, ההתקפה נכשלה והכוח המשולב נאלץ לסגת. בקרב זה נפצעו ולקר וכמה לוחמים מפלוגת אלכסנדרוני.
 
עם שחרורו מבית החולים התגייס עם פלוגתו באופן רשמי ל[[צה"ל]]. הפלוגה הוצבה בגדוד 91 של חטיבה 9 היא [[חטיבת עודד]]. במסגרת הגדוד השתתף ב"[[מבצע ברוש]]" בקרב על [[משמר הירדן (מושבה)|משמר הירדן]] שנערך ב-[[9 ביולי]] [[1948]]. לוחמי חטיבת עודד, [[חטיבת כרמלי]] ו[[חטיבת גולני]] ניסו להדוף את הסורים מעמדותיהם אך ללא הצלחה. המושבה משמר הירדן שוחררה רק בהסכם שביתת הנשק עם סוריה בשנת 1949. כעבור כמה ימים ב-17 ביולי 1948 נשלח יצחק ולקר עם גדוד 91 להמשך "מבצע ברוש" לקרב על גירוש הסורים מ[[עמק החולה]].