פרשת קלפי המיקוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←השופטת ד' דורנר: אמנת ג'נבה => אמנת ז'נבה |
←בעקבות פסק הדין: ג'נבה => ז'נבה |
||
שורה 79:
==בעקבות פסק הדין==
על החלטה זו הוגשה לבג"ץ עתירה מאת משפחתו של רון ארד {{הערה|בגץ 2967/00 '''בתיה ארד נ' כנסת ישראל''', פ"ד נד (2) 188}}. בעתירה העלתה משפחת ארד 3 טעמים להמשך החזקתם של האזרחים הלבנונים במעצר: (1) כשבויי מלחמה מכוח הוראת אמנת
עוד בעקבות פסה"ד הוגשה עתירתם של [[עבד אל-כרים עובייד]] ו[[מוסטפא דיראני]] {{הערה|עמ"מ 5652/00 '''עובייד ואח' נ' שר הבטחון''', פ"ד נה(4), 913}} לשחרורם מכוח הלכת קלפי המקוח. עובייד ודיראני טענו כי מאחר וגם הם הוחזקו כקלפי מיקוח הרי שדין אחד להם ולעצורים הלבנונים ששוחררו. ואולם המדינה הפיקה לקחיה, ואת סיבת מעצרם השתיתה על יסוד מסוכנותם האישית של הנ"ל. בג"ץ אישר את מעצרם של עובייד ודיראני אושר.
חודשיים לאחר מתן פסק הדין הועלתה בכנסת הצעת חוק כליאתם של אנשי כוחות אויב שאינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, ולאחר מספר גלגולי עריכה וניסוחים של הצעת החוק נחקק בשנת 2002 [[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] {{הערה|חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ס"ח תשס"ב-2002 עמ' 192}}.
| |||