פרשנות קופנהגן – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 שנים
מ
הורדת שימוש בתג br*
מ (הורדת שימוש בתג br*)
'''פרשנות קופנהגן''' היא אחת הפרשנויות של [[מכניקה קוונטית|מכניקת הקוונטים]]. היא מיוחסת לפיזיקאי [[נילס בוהר]] ותלמידיו, ונקראת פרשנות קופנהגן על שם עיר מושבם [[קופנהגן]] שב[[דנמרק]]. על פי פרשנות זו, גדלים פיזיקליים קיימים ומוגדרים היטב רק לאחר שנמדדו בפועל על ידי מערכת מדידה מוגדרת היטב (בוהר השתמש במונח "מערכת מדידה" במקום המונח "צופה" כדי לחסוך הסתבכות בשאלות תאולוגיות בנוגע ל[[תודעה]] ול[[נפש]]). עצם ביצוע המדידה הוא הגורם להופעת הגודל הנמדד, שערכו נקבע באופן הסתברותי מתוך כלל הערכים האפשריים. עוד גורסת הפרשנות כי להתנהגות הצופה ישנה משמעות מכרעת בקביעת תוצאת הניסוי. הצופה יכול באורח שרירותי להחליט עבור [[אלקטרון]], לדוגמה, האם הוא [[גל]] או [[חלקיק]], לפי אופי ה[[ניסוי]] שאותו הוא בוחר לבצע ([[דואליות גל-חלקיק]]). לפני המדידה האלקטרון נמצא במצב קוונטי המהווה [[סופרפוזיציה]] של כל המצבים האפשריים, בצירוף ההסתברות למדוד כל מצב. אחריה, האלקטרון נמצא במצב מוגדר (המצב בו הוא נמדד) ונשאר במצב זה. <br />{{ש}} ראוי לציין שאף בין בוהר לתלמידיו לא שררה אחידות-דעות מוחלטת, כך למשל נחלקו הוא ו[[ורנר הייזנברג]] בשאלת ממשותה של פונקציית הגל.
 
פרשנות זו, הגם שהיא הנפוצה ביותר כיום, מעלה תמיהות רבות. הגדולות שבהן עוסקות ב[[קריסת פונקציית הגל]], באי-ה[[דטרמיניזם]] הטבוע בתאוריה (לכן פרשנות זו נקראת "הפירוש ההסתברותי למכניקת הקוונטים"), ב[[בעיית המדידה]] וכן בפרדוקסים הנוגעים לקיומם של דברים וגדלים פיזיקליים בממשות, ביניהם: [[החתול של שרדינגר]] ו[[הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן]].