מרדכי שורנשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[
הרב ד"ר '''מרדכי מקס שורנשטיין''' ([[1869]]-[[1949]]) היה רבה של קהילת קופנהגן, חובב בעלי חיים ומייסד [[גן החיות של תל אביב]], "איש הציפורים".
שורה 8:
בשנת [[1935]] עלה לארץ, ובהיותו בן 66, פתח חנות חיות בשם "גן חיות" ב[[רחוב שינקין]] 15. שנה לאחר מכן, ב-[[1936]], הוזמן גם ל[[יריד המזרח]], שם הציג את בעלי החיים בכלובים. עם סגירת היריד פתח מחדש שורנשטיין את גן החיות ב[[רחוב הירקון]] 63, והרחיב את מגוון בעלי החיים עם מיני עופות גדולים.
במהלך השנים הבאות קיבל מספר תרומות שהפכו את גן החיות לאטרקציה עירונית: זוג גורי [[אריה|אריות]] מ[[מצרים]] וכן זוג [[נמר
בשנת [[1938]] נעתרה העירייה לבקשה, והקצתה שטח בן שניים וחצי [[דונם]] על גבעת כורכר במתחם [[פרדס פורטליס]], מתחם [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] של היום, אולם גבעה רחוקה בלבד בתקופה זו. עד כדי כך כי במכתב לעירייה התלונן שורנשטיין על הריחוק של גן החיות מהעיר תל אביב, וביקש כי יורשה לו לפרסם בחינם את מיקומו של הגן על לוחות הפרסומת ובאוטובוסים העירוניים.
שורה 15:
==הסכסוך המשפטי==
בלית ברירה חזר לעסוק במכירת חיות מחמד, אך באוגוסט [[1940]] עיריית תל אביב אסרה עליו להמשיך בפעילותו זו והותירה אותו ללא מקור הכנסה. ב-[[27 באוגוסט]] [[1940]] ניגש שורנשטיין אל קופת גן החיות שהקים, ונטל שלוש לירות מהשולחן אל מול עיניו של מנהל החשבונות בטענה שזה על חשבון שכרו שהולן. מנהל החשבונות דיווח למנהל האגודה, ואלו החליטו להגיש נגדו תלונה במשטרה. שורנשטיין נעצר והועמד לדין באשמת [[גנבה]]. חודש לאחר מכן, ב-[[25 בספטמבר]] [[1940]] נערך הדיון בנידון ואף על פי שנפסק כי שורנשטיין היה רשאי לקבל את הכסף מהאגודה, אין היה רשאי לנטול זאת כפי שעשה. וכך הורשע שורנשטיין וחויב בערבות על סך חמש לירות למשך חצי שנה לבל יחזור על עברה זו.
ביוני [[1941]] הסתיים הסכסוך המשפטי בהסכם שנחתם בבית המשפט המחוזי בתל אביב: שורנשטיין התחייב שלא לעסוק במסחר חיות וציפורים בתל אביב וברמת גן ובתמורה קיבל קצבה חודשית וניתנה לו ולמשפחתו זכות כניסה חופשית לגן החיות לכל ימי חייהם. כמו כן הובטח שאם התנהגותו כלפי האגודה תניח את הדעת, יונצח שורנשטיין בשלט על שער גן החיות. בשנת [[1942]] קיבל רשמית [[ברוך גופר]] את תפקיד מנהל גן החיות במקומו של שורנשטיין.
| |||