מרדכי שורנשטיין

רב ומייסד גן החיות של תל אביב

הרב ד"ר מרדכי מקס שורנשטיין (18691949) היה רבה של קהילת יהודי קופנהגן, חובב בעלי חיים ומייסד גן החיות של תל אביב, "איש הציפורים".

מרדכי שורנשטיין
פסלו של הרב מרדכי שורנשטיין בגן העיר
פסלו של הרב מרדכי שורנשטיין בגן העיר
לידה 6 בפברואר 1869
בוהמיה
פטירה 18 באוקטובר 1949 (בגיל 80)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רבה של קהילת קופנהגן, מייסד גן החיות של תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שורנשטיין נולד בשנת 1869 בטכאו בבוהמיה. הוא כיהן כרב בווגשטאדט שבשלזיה האוסטרית ובלייטמריץ[1]. בשנת 1905 קיבל משרת רב שני בקופנהגן[2] וב-1910 מונה לרבה הראשי של הקהילה. בניגוד לקודמו, היה שורנשטיין יותר נוח בגיור נשים שרצו להתחתן עם יהודים[3]. שורנשטיין כיהן בתפקיד[4] במהלך מלחמת העולם הראשונה עד 1919. במהלך המלחמה שלח דברי ערך שיעזרו למשפחתו בצ'כיה, ולכן גורש מדנמרק, הוא נסע והתמקם בגרמניה ושם חי כ- 15 שנה, אשתו נפטרה בגרמניה ולאחר פטירתה, בשנת 1935 עלה שורנשטיין לארץ.

עלייה לארץ ישראל והקמת גן החיותעריכה

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, ובהיותו בן 66, פתח חנות חיות בשם "גן חיות" ברחוב שינקין 15. שנה לאחר מכן, ב-1936, הוזמן גם ליריד המזרח, שם הציג תערוכה של בעלי החיים בכלובים בה בקרו כ-15,000 איש[5]. עם סגירת היריד פתח מחדש שורנשטיין את גן החיות ברחוב הירקון 63, והרחיב את מגוון בעלי החיים עם מיני עופות גדולים[6].

במהלך השנים הבאות קיבל מספר תרומות שהפכו את גן החיות לאטרקציה עירונית: זוג גורי אריות ממצרים[6] וכן זוג נמרים וזוג דובים שחורים אסייתים מהודו. התרומות גם גדשו את המיקום הצנוע שברחוב הירקון, ועל כן שורנשטיין פנה לעיריית תל אביב בסיועה של "אגודת חובבי החיות" ובגיבוי עצומה שעליה חתמו 1139 מתושבי העיר בבקשה להחכרת שטח אדמה לבניית גן חיות.

ביוני 1938 נעתרה העירייה לבקשה, והקצתה שטח בן שניים וחצי דונם על גבעת כורכר במתחם פרדס פורטליס[7], מתחם גן העיר של היום, אולם גבעה רחוקה בלבד בתקופה זו. עד כדי כך כי במכתב לעירייה התלונן שורנשטיין על הריחוק של גן החיות מהעיר תל אביב, וביקש כי יורשה לו לפרסם בחינם את מיקומו של הגן על לוחות הפרסומת ובאוטובוסים העירוניים.

ב-25 בנובמבר 1938 העביר שורנשטיין את כל החיות שברשותו לידי אגודת גן החיות בתמורה להעברתם ולכלכלתם במתחם החדש ולשורנשטיין עצמו הובטחה משרת המנהל הגן החיות החדש. גן החיות נפתח כמתוכנן, אך בין אנשי "אגודת חובבי החיות" לשורנשטיין התגלעו חילוקי דעות ושורנשטיין דרש לבטל את ההסכם עם האגודה. בסוף 1939 הועבר הסכסוך לבוררות והאגודה הפסיקה לשלם את משכורתו של שורנשטיין. שורנשטיין התפרנס בינתיים ממכירת חיות מחמד, אך באוגוסט 1940 עיריית תל אביב אסרה עליו להמשיך בפעילותו זו והותירה אותו ללא מקור הכנסה. ב-27 באוגוסט 1940 ניגש שורנשטיין אל קופת גן החיות, ונטל שלוש לירות מהשולחן אל מול עיניו של מנהל החשבונות בטענה שזה על חשבון שכרו שהולן. מנהל החשבונות דיווח למנהל האגודה, ואלו הגישו נגדו תלונה במשטרה[8]. שורנשטיין הועמד לדין באשמת גנבה ב-25 בספטמבר 1940 והשופט שניאור זלמן חשין קבע ששורנשטיין היה רשאי לקבל את הכסף מהאגודה, אך לא היה רשאי ליטול אותו מהקופה. שורנשטיין הורשע וחויב בערבות על סך חמש לירות למשך חצי שנה לבל יחזור על עברה זו[9]. בנובמבר 1940 פרסמו הבוררים את החלטתם. ברב דעות נקבע ששורנשטיין הוא שהפר את ההסכם ועל כן החיות יישארו ברשות האגודה, שתשלם לשורנשטיין 300 לירות ואת משכורתו כמנהל עד נובמבר 1940[10].

ביוני 1941 הסתיים הסכסוך המשפטי בהסכם שנחתם בבית המשפט המחוזי בתל אביב: שורנשטיין התחייב שלא למכור חיות וציפורים מגן החיות ובתמורה קיבל קצבה חודשית וניתנה לו ולמשפחתו זכות כניסה חופשית לגן החיות לכל ימי חייהם. כמו כן הובטח שאם התנהגותו כלפי האגודה תניח את הדעת, יונצח שורנשטיין בשלט על שער גן החיות[11]. בשנת 1942 קיבל רשמית ברוך גופר את תפקיד מנהל גן החיות במקומו של שורנשטיין.

סוף ימיועריכה

שורנשטיין עבר לבית הכרם שבירושלים והקים בה את "גן הציפורים"[12][13]. בשנת 1947 עבר לנתניה, שם המועצה המקומית נתנה לו שטח של חצי דונם בגן המלך בשביל פינת חי.[14][15]

בשנת 1949 חלה שורנשטיין ועבר לגור אצל בתו במושבה בשרון[16]. בסוף אוקטובר 1949 נפטר, בהיותו בן 80[17].

לימים נסגר גן החיות של תל אביב והועבר לספארי ברמת גן, ובמקומו נבנה גן העיר. בשולי הגן הוצב לזכרו של שורנשטיין פסל בדמותו של מרדכי שורנשטיין, שנתרם בידי אפרים וכרמל מרכוס, בניה של הפסלת קטה אפרים מרכוס[18], שפיסלה את שורנשטיין ב-1945.

בתו של הרב שורנשטיין, מטה, נישאה למרכוס מלכיאור, מי שלימים כיהן גם הוא כרב ראשי בקופנהגן ולאחר מכן של קהילת דנמרק כולה, כמו גם בנו בנימין בנט מלכיאור. בנו של בנימין מלכיאור, נינו של שורנשטיין, הוא חבר הכנסת לשעבר מיכאל מלכיאור. ולאחריו בנו, יאיר מלכיאור, כיהן כרב הראשי של קופנהגן.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרדכי שורנשטיין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר שורנשטיין מיסד גן החיות - בן 70 שנה, המשקיף, 6 בפברואר 1940
  2. ^ חדשות קטנות, הצפירה, 28 באוגוסט 1905
  3. ^ שאלת הזרים מדניה, מוריה, 9 בדצמבר 1913
  4. ^ קופנהאגן, הזמן, 11 במאי 1914
  5. ^ עם החיה והעוף, דבר, 1 ביולי 1936
  6. ^ 1 2 יום הולדת לזוג נחמד, דבר, 11 בינואר 1938
  7. ^ עירית תל אביב, הצופה, 13 ביוני 1938
  8. ^ הסכסוך בגן החיות בתל אביב, דבר, 29 באוגוסט 1940
  9. ^ דינו של הרב שורנשטיין, הצופה, 26 בספטמבר 1940
  10. ^ פסק הדין בעניין גן החיות, המשקיף, 14 בנובמבר 1940
  11. ^ סוף סוף הושג הסכם בין ד"ר שורנשטיין ואגודת גן החיות, המשקיף, 18 ביוני 1941
  12. ^ ד"ר קרן דוליטל, דבר, 14 ביוני 1944
  13. ^ חיי היהודים בדאניה, הצופה, 15 בדצמבר 1947
  14. ^ ד"ר דוליטל בתחנתו החדשה, מעריב, 5 בספטמבר 1948
  15. ^ דב גניחובסקי, "מסיבות החברה הגדולה ועוד מאה סיפורים ירושלמיים", בפרק "רב הציפורים מבית הכרם", עמוד 393
  16. ^ למי צפצפו הצפורים?, מעריב, 15 בספטמבר 1949
  17. ^ לזכר ד"ר שורנשטיין, דבר, 21 בנובמבר 1949
  18. ^ תערוכת פסלים וציורים, דבר, 7 בינואר 1949