הטרוטופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ זוטא (למה הכוונה ב"מודרים" בתחילת הפסקה השנייה?) |
||
שורה 1:
'''הטרוטופיה''' (הטרו - שונה, טופוס - מקום), מושג אותו טבע [[מישל פוקו]] (Foucault), בספרו '''המילים והדברים''' (Les mots et les choses, 1966), לתיאור האופן שבו ההבניה מרחבית של ה[[סובייקט]] מביאה לפירוק המשמעות של העצמי כפועל של כוח. הטרוטופיה הנה האופן בו ה[[תרבות]] וה[[חברה]], שהן בעלות כוח מצד אחד ואינטרס מוגדר לממשו מצד שני, מגדירות את הסובייקט, הפרט, דרך הבחנה שלו מהחברה הכללית. בתחילה, שימש המושג לתיאור מרחב מילולי בלתי-ממשי, ומאוחר יותר פוקו הרחיבו בהתייחסות מרחבית (פיזית ולא-פיזית כאחד).
המודרים מהמרחב הציבורי יכולים להיות מוגדרים כסובייקטים, כלומר – חברים במבנה החברתי, שהם בעלי
בדומה למושג "[[הגמוניה]]" שטבע [[אנטוניו גראמשי]], גם כאן מדובר באמצעי חברתי בלתי-מורגש כמעט ו"טבעי" בעבור החברים בתוך הקבוצה, לפיקוח, שליטה, בידוד והדרה של החריגים והשונים. בעבור רוב חברי הקבוצה, המקבלים עליהם בהסכמה ויש הטוענים שגם בהכנעה את חוקיה, המבנים ההטרוטופיים הממשיים והלא-ממשיים נתפסים כטבעיים, בלתי-מזיקים ואף נחוצים. כדי לקרוא תיגר על מבנים כאלה, יש צורך בהפעלת [[דקונסטרוקציה]] על הערכים המכוננים אותם. לעתים, אדם הזר לתרבות ולחברה עשוי להבחין בנקל במבנים אלו ולבקרם, בעוד שהחברים בקבוצה לא יבחינו בהם או לא ייחסו להם משמעות שלילית כלשהי. בדומה למנגנוני ההגמוניה, גם תכונה זו של המרחב ההטרוטופי מהווה את אחת מנקודות עוצמתו הרבות.
| |||