מחלפות שמשון – הבדלי גרסאות

דמותו המרתקת של שמשון שימשה מטרות [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ואסתטיותואסתטיקה משתנות במרוצת הדורות.

הספר "מחלפות שמשון" עוסק בגלגולי דמותו של [[שמשון]] המקראי באמצעי המבעהמבעים האמנותי השונים, בתרבויות שונות ובתקופות שונות: יחסם הדו-ערכי של [[חז"ל]] אל הגבורה הפיזית והחושניות המינית שייצג; הופעתו כמבשר דמותו של ישו בכתבי-יד נוצריים; יחסיו המפותלים עם [[דלילה]], כפי שהונצחו במכחולם של [[רמברנדט]] ו[[פטר פאול רובנס|רובנס]]; שמשון באופרהב[[אופרה]] של [[קאמי סן-סנס|סן-סנס]] מן המאה התשע עשרה ובסרט [[הוליווד|ההוליוודי]] שובר הקופות של זמנו, "שמשון ודלילה" של ססיל ב. דה-מיל, וכמובן גלגוליו בתרבות העברית החדשה החל ברומן "[[שמשון (ספר)|שמשון]]" של [[זאב ז'בוטינסקי]], דרך "שיר השועלים" של [[אורי אבנרי]] וכלה בשירים משל [[לאה גולדברג]], [[יהודה עמיחי]], [[דוד אבידן]] ואחרים. מקום חשוב תופסת בספר גם התייחסות לתפקוד דמותו של שמשון ברבדים שונים של התרבות הכללית, כסמל של כוח וכמיתוס של גבורה והקרבה, כולל התייחסות לדמותו במסגרת דיונים על האופציה הגרעינית של ישראל ("ברירת שמשון").

עניין מיוחד אצל קוראים וחוקרים קשור לנושא התאבדותו של שמשון, אשר נדון בספר תחת הכותרת "תמות נפשי עם פלשתי[ני]ם", ואשר מביא התייחסויות של חסידיו של [[ברוך גולדשטיין]], רוצח [[מערת המכפלה]] בחברוןב[[חברון]], שניסו להצדיק מעשיו תוך קישורו לדמותו של שמשון המקראי.