המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים, ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 27:
| מפה=[[קובץ:US landings.jpg|250px]]{{ש}}מפה המראה את אזורי הלחימה העיקריים ואת נחיתות בעלות הברית באוקיינוס השקט, 1942 - 1945
}}
'''המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט''', שנקראת גם '''הזירה הפסיפית''' ו'''המלחמה המזרח אסיאתית הגדולה''' (בפי ה[[יפן|יפנים]]), הייתה אחת הזירות המרכזיות ב[[מלחמת העולם השנייה]]. זירה זו נמצאת במזרח [[אסיה]] וב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], בה הצדדים הראשיים היו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] מול [[האימפריה היפנית]]. במקביל ל[[מערכה (צבא)|מערכה]] העיקרית בין ארצות הברית ליפן, התנהלה זירת לחימה נוספת בין [[סין]] ל[[יפן]] - [[מלחמת סין-יפן השנייה]], שהחלה ב-[[1937]], הסתיימה עם כניעת יפן ב-[[1945]], וגבתה כ-22 מיליון קורבנות. בשנים [[1937]] - [[1940]] השתלטה יפן על אזורים נרחבים במזרח הרחוק: [[הודו-סין]] הצרפתית, צפון ומרכז
==תקציר מהלך המלחמה==
שורה 46:
בכך, הקיץ הקץ על שלושת הכוחות המשמעותיים במזרח הרחוק אשר יכלו להוות מכשול בפני הכוחות היפניים המתקדמים במהירות ומעתה ואילך, הייתה הדרך פנויה בפניהם להמשך הכיבוש.
[[קובץ:Franklin Roosevelt signing declaration of war against Japan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|פרנקלין רוזוולט]] חותם על הכרזת מלחמה נגד יפן, דצמבר 1941]]
הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|פרנקלין רוזוולט]] הכריז על מצב מלחמה עם יפן. ביפן תמכו [[איטליה]] ו[[גרמניה]] (מדינות "[[מדינות הציר|הציר]]" האחרות), אם כי שיתוף הפעולה המעשי של האחרונות עם יפן היה אפסי. לצד ארצות הברית עמדו [[בעלות הברית]], בראשן [[בריטניה]] ולצדה [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]], [[דרום אפריקה]], [[קנדה]] וכן הכוחות ההולנדיים במזרח הרחוק. באופן הצהרתי, בעיקרו, תמכו בבעלות הברית גם [[מקסיקו]] והרפובליקות של מרכז אמריקה.
==ההשתלטות היפנית בדרום-מזרח אסיה==
שורה 55:
האמריקנים שהיו ב[[הפיליפינים|פיליפינים]], אשר בה החלה פלישה הן מהצפון והן מדרום האי המרכזי לוזון, נאלצו לסגת יחד עם הצבא המקומי אל [[חצי אי|חצי האי]] [[בטאן]], שם הקימו קו תמיכה אשר אמור היה לעצור את הכוחות היפנים המתקדמים וזאת עד להגעת תגבורת מארצות הברית. אולם התגבורת עצמה בוששה מלהגיע, והקו נפרץ. במקומו הוקם קו חדש דרומה יותר אשר כונה "קו אבוקי". בשלב זה, עדיין ניהל את המערכה גנרל [[דאגלס מקארתור]] מתוך מערכת המחילות המבוצרות באי הקטן קורגידור אשר נמצא במפרץ מנילה. בשלב מסוים, על פי פקודה מפורשת מארצות הברית, העביר גנרל מקארתור את הפיקוד למשנהו, ג'ונתן וויינרייט, כאשר הוא עצמו יצא במסע מסוכן על גבי ספינת טורפדו אל האי מינדנאו, אף הוא בפיליפינים, ומשם המריא בתוך מפציץ [[B-17]] ("המבצר המעופף") ל[[אוסטרליה]]. עם הגיעו למקום מבטחים, נשא נאום בו הבטיח לעם הפיליפיני את הבטחתו המפורסמת "שוב אשוב" - I Shall Return. חצי האי בטאן עצמו נפל ב-[[9 באפריל]] [[1942]].
היפנים הנהיגו שלטון קשה ואכזרי באזורים שכבשו ו[[הוצאה להורג|הוציאו להורג]] כל מי שהתנגד להם. הם לקחו את הגברים בכפייה לעבודות פרך, ואת הנשים לזנות. הם גם זילזלו בדתות אחרות באזורים הכבושים. לדוגמה: הם הכריחו את המוסלמים לשנות את כיוון תפילתם מ[[מכה]] ל[[טוקיו]]. במחנות שבויים שבהם החזיקו את האמריקנים, הבריטיים וההולנדים שנכנעו, היה היחס כלפיהם נוקשה ושיעור התמותה גבוה. קצינים שלהם ערכו עריפת ראשים של שבויים בחרבות לראווה, והם גם השתמשו בהם כמטרות חיות לאימוני זריקת [[כידון]]. [[אינדונזיה]] הייתה מקרה יוצא דופן, שם האוכלוסייה המקומית, ו[[סוקארנו]] בראשה, שיתפה פעולה עם היפנים על מנת להחיש את עצמאותה מה[[הולנד
ב-18 באפריל ביצעו האמריקאים את [[הפשיטה של דוליטל]] (Doolittle), ובה הפציצו מטרות שונות ביפן. הפשיטה הייתה הישג סמלי בלבד, אך היא העלתה את המורל האמריקני, וגרמה למבוכה ביפן.
שורה 75:
הזרוע השנייה פעלה בדרום - מערב [[האוקיינוס השקט]], ותקפה בהצלחה את אזורי הכיבוש היפניים מ[[גיניאה החדשה]] לכיוון [[המערכה בפיליפינים (1945-1944)|הפיליפינים]], תחת פיקודו של הגנרל [[דאגלס מקארתור]].
זרוע נוספת של [[בעלות הברית]] פעלה ב[[בורמה]] (כיום [[מיאנמר]]). ב{{ה|מערכה על בורמה}} היו הבריטים, בפיקודו של [[פילדמרשל]] [[ויליאם סלים]] (Slim) דומיננטיים, ולאחר שדעכה המתקפה הראשונית היפנית סמוך לגבול [[בורמה]] - [[הודו]], הצליחו
לקראת סוף המלחמה, החלו היפנים להשתמש בנשק ייחודי, ה"[[קאמיקאזה]]" - טיסות התאבדות של טייסים יפנים. המטוסים, שנטענו ב[[חומר נפץ|חומרי נפץ]] רבים הוטסו אל היעדים האמריקניים - בעיקר נושאות מטוסים - והתרסקו במכוון, מנווטים על ידי הטייסים עד לפיצוץ. הנזק שהקאמיקזים היפנים הסבו לאמריקנים היה גדול, אך רבים מהם הופלו באש התותחים הצפופה. למרות הנזק המשיכו הכוחות האמריקנים ובעלות הברית להתקרב ליפן כדי לכבשה.
שורה 107:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* איתן גוטמן, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/pacificwar.html מלחמת העולם השנייה: המלחמה באוקיינוס השקט], באתר e-mago
* {{מערכות|[[בן-עמי שילוני]]|יפן במלחמת העולם השנייה|3/109413|300-301, דצמבר 1985}}
| |||