חורש ים-תיכוני – הבדלי גרסאות

'''חורש ים -תיכוני''' הוא [[ביומה]] ([[חברה (אקולוגיה)|חברה אקולוגית]] המשתרעת על אזור נרחב) הנפוץ באזורים בעלי [[אקלים ים -תיכוני]] בעולם. החורש הים -תיכוני נפוץ בשישה אזורים ברחבי העולם: באגן [[הים התיכון]], ב[[דרום אפריקה]], ב[[קליפורניה]], ב[[צ'ילה]], בדרום-מערב [[אוסטרליה]] ובדרום אוסטרליה. שטחם של אזורים אלו יחד הוא כ-5% משטח היבשות בעולם.

איפיונו העיקרי והבסיסי של החורש הים -תיכוני הוא סבך של [[עץ|עצים]] ירוקי עד, בעלי עלים נוקשים (סקלרופיליים), עם [[שיח]]ים, מטפסים, ועשבוניים [[צמח חד-שנתי|חד שנתיים]] ו[[צמח רב שנתי|רב שנתיים]].

{{הפניה לערך מורחב|אקלים ים -תיכוני}}

האקלים הים -תיכוני הוא סוג של [[אקלים סובטרופי]]. ה[[קיץ]] יבש, חם וארוך, וה[[חורף]] לח, ממוזג וקצר. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר היא כ-28°C, וכ-0°C בחודש הקר ביותר. ה[[משקעים]] מוגבלים לחורף, כמותם הממוצעת בין 400 ל-600 מ"מ לשנה. תנאי האקלים משתנים לעתים קרובות. ההבדלים המשמעותיים בין ה[[קיץ]] ל[[חורף]], הם מהגורמים העיקריים לאופיה של הצמחייה.

==החורש הים -תיכוני==

[[קובץ:Alzina 13.jpg|ממוזער|שמאל|250px|חורש ים -תיכוני, עצים צפופים מרובי גזעים, עלים גלדניים]]

[[קובץ:Mediterranean forests.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חורש ים -תיכוני צפוף ב[[הגליל העליון|גליל העליון]]]]

[[קובץ:Mediterranean forests, jerusalem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חורש ים -תיכוני בפאתי יער ירושלים.]]

החורש הים -תיכוני הוא סבך צפוף של [[עץ|עצים]] בעלי מספר גזעים קצרים, ענפים מפותלים, נוף רחב, עלים קשים וגלדניים (סקלרופיליים) בעלי יחס גבוה של [[משקל (פיזיקה)|משקל]] עלים ל[[שטח]], רובם ירוקי-עד, ו[[שורש (בוטניקה)|שורש]]ים מפותחים. עמם צומחים שיחים גבוהים (פאנרופיטים - צמחים שניצן ההתחדשות שלהם גבוה כ-80 ס"מ מהקרקע), [[בן שיח|בני שיח]] (כאמפיטים - שיחים שניצן ההתחדשות שלהם קרוב לקרקע), [[גאופיטים]] (צמחים בעלי אבר אגירה תת-קרקעי) [[המיקריפטופיט]]ים (צמחים שניצן ההיתחדשות שלהם קבור בקרקע), וצמחים מטפסים דקים, מעוצים וקשי עלים גם הם. החורש הים -תיכוני מאופיין גם בגיוון רב ב[[מין (טקסונומיה)|מיני]] הצמחים, גיוון זה נובע מהגיוון בתנאי הסביבה הכוללים קרקעות, גובה, קרבה ל[[ים]], תופעות של [[מדבר צל גשם|צל גשם]] והשפעת ה[[אדם]].

התנאים החשובים והעיקריים של בית הגידול בחבל הים -תיכוני הם היובש היחסי בקיץ, וחומרי מזון זמינים בקרקע. צורתו הסופית של החורש הים -תיכוני מושפעת מתנאים אלו; במקומות בהם הלחות גבוהה (כמות משקעים 600-800 מ"מ לשנה) עשוי החורש להתפתח ל[[יער]] בו עצים בעלי גזע יחיד ומעט שיחים, במקומות בהם שורר אקלים בינוני (400-600 מ"מ), הנפוץ ביותר, תישאר תצורת החורש, ובמקומות יבשים יחסית תתפתח חברת צמחים שיחניים (גריגה, להלן). כמו כן, במקומות יבשים יותר, עולה מעט שיעור העלים הגלדניים בחורש.

למעשה מהווה הצומח הים -תיכוני, מעיין תחליף לצומח האופייני במקומות קרובים - היער המתפתח רק באקלים [[גשם|גשום]] (מעל 1,000 מ"מ לשנה).

במידה דומה משפיעה כמות חומרי המזון הזמינים בקרקע על אופי הצמחייה; ככל שכמות חומרי המזון בקרקע גדולה יותר, עולה שיעור הצמחים העשבוניים בחורש הים -תיכוני.

מלבד תכונותיהן של חברות הצומח הדומות באזורים השונים, דומות גם חברות [[בעלי חיים|בעלי החיים]] בחורשים הים -תיכוניים במקומות השונים, אם כי אין לראות בחברות אלו, חברות ייחודיות לחורש הים -תיכוני. בייחוד בולט הדמיון ב[[ציפור]]י החורש, שמרביתן ניזונות מפרות עסיסיים הנפוצים ביותר בחורש הים -תיכוני. בהקשר זה, מקובל לראות את התפתחות החורש כחברה בה רוב העצים הם בעלי פירות עסיסיים כפועל יוצא מהפאונה, ולא להפך.

הצומח הים -תיכוני מותאם במידה רבה לתנאי החום והיובש המצויים בקיץ באזורי האקלים הים -תיכוני. העמידות לחום וליובש מתבטאת בחיסכון ניכר במים וביכולת לקיים [[פוטוסינתזה]] בתנאי חום ויובש. הצורות העיקריות הנפוצות בחורש הים -תיכוני והמיועדות לעמוד בתנאי החום הם:

==התפתחות החורש הים -תיכוני==

התפתחות הצומח באזור הים -תיכוני מתוארת בארבעה שלבים עיקריים, שביניהם יכולים לבוא לעתים שלבי משנה.

יער פתוח, הנקרא גם '''יער פארק''', הוא תצורה של עצים נמוכים בעלי גזע בודד, מפוזרים יחסית בשטח. בשטחים שבין העצים צומחים שיחים נמוכים ועשבוניים. תצורה זו אינה שלב הכרחי בהתפתחות החורש הים -תיכוני, ופעמים רבות עוברת תצורת הצומח משלב הגריגה לחורש, מבלי להתפתח ליער פארק.

==האבולוציה של החורש הים -תיכוני==

על אף שהאזורים בהם שורר האקלים הים -תיכוני מרוחקים זה מזה, התפתחה בכולם תצורת חורש דומה מאוד. התפתחות כזו, בה מפתחות חברות השונות זו מזו מבחינה [[גנטיקה|גנטית]] ו[[גאוגרפיה|גאוגרפית]], תכונות [[פנוטיפ]]יות (תכונות הנקבעות על פי התנאים המקומיים) דומות, נקראת קונברגנציה (convergence). ההתפתחות הקונברגנטית אופיינית למקומות בהם דומים תנאי בית הגידול (בעיקר תנאי האקלים), והיא משפיעה על התכונות ה[[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיות]] וה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]].

למרות הדמיון הרב בין החורשים של החבלים הים -תיכוניים בעולם, קימים ביניהם גם הבדלים משמעותיים הנובעים מהבדלים באקלים המקומי, ב[[קרקע]]ות, ובתנאים [[אקולוגיה|אקולוגיים]] אחרים. ההבדלים הבולטים במיוחד, הם העושר במספר מיני הצומח, הגבוה בדרום אפריקה בערך פי שלושה מאשר בקליפורניה, הצמחים המעוצים תופסים כ-20% מכלל הצומח בצ'ילה לעומת כ-60% באוסטרליה, הצמחים החד-שנתיים מהווים בצ'ילה ובאגן הים התיכון רק כ-30% מכלל הצמחים העשבוניים לעומת כ-5% באוסטרליה, אחוז העצים ירוקי העד גבוה בקליפורניה מאגן הים התיכון וצ'ילה, צמחים קוצניים נפוצים באגן הים התיכון וחסרים לגמרי בדרום אפריקה, ועוד הבדלים רבים.

==התאמה של החורש הים -תיכוני לנזקי האדם==

השפעת האדם על החורש הים -תיכוני מתבטאת בעיקר בכריתה, שרפות ורעייה. השינויים הנובעים מפעולות אלו הם בעיקר שינוי בהרכב המינים בחורש, שכן נכרתים בעיקר מינים המתאימים לשימוש האדם, ושינויים מורפולוגים כגון ריבוי הגזעים האופייני לחורש.

*הורדת ערכו התזונתי של הצמח - בדרך כלל על ידי העלאת שיעור ה[[תאית]]. שיעור החומר המתעכל בעצי חורש ים -תיכוני היא כ-35% (להשוואה, בצמחי מספוא מתעכלים כ-80% מהצמח).

*[[אקלים ים -תיכוני]]

*[[הצומח הים -תיכוני בישראל]]

* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1863 החורש הים -תיכוני בעולם] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]

* [http://web.archive.org/20040315062755/www.botanic.co.il/hebrew/guide/gardenPlants.asp?state=1 רשימה ותיאור של צמחי החבל הים -תיכוני] באתר הגן הבוטני