וולגטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיטקסט לקישור פנימי*
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
'''וולגטה''' (ב[[לטינית]]: '''Vulgata''') הוא החשוב שב[[תרגומי המקרא ללטינית]]. הוא נערך על ידי [[הירונימוס]] בסוף [[המאה ה-4]] לספירה והוכר על ידי [[הכנסייה הקתולית]] כתרגום הרשמי של ה[[מקרא]] לשפה זו.
 
תרגומים ראשונים של ספרי המקרא ללטינית נערכו לכל המאוחר כבר במאה ה-2 לספירה ונפוצו בעיקר ב[[צפון אפריקה]]. אולם הללו הסתמכו על [[תרגום השבעים|תרגומי התנ"ך ליוונית]] והיו חלקיים ולא מספקים. בשנת [[382]] מונה [[אבות הכנסייה|אב הכנסייה]] הירונימוס ([[347]] בערך - [[420]]) על ידי ה[[אפיפיור]] [[דמסוס ה-1הראשון]] לתקן ולערוך את התרגומים הקיימים לכלל תרגום סמכותי אחד.
 
הירונימוס החל במלאכת התרגום בסביבות שנת [[390]] והשלימה בשנת [[405]]. הוא שלט ביוונית, בעברית ובארמית, והסתמך בתרגומו על מקורות ונוסחים שונים. את ספרי התנ"ך הוא תרגם באופן עצמאי מנוסח עברי שהיה קרוב מאוד ל[[נוסח המסורה]]. את תרגומיו ל[[תוספות לספר דניאל]] ול[[תוספות למגילת אסתר]] הוא ביסס על תרגומים יווניים, ואת [[הספרים החיצוניים]], [[ספר טוביה|טוביה]] ו[[ספר יהודית|יהודית]] הוא תרגם מגרסאותיהם ה[[ארמית|ארמיות]]. תרגומו לספרי [[הברית החדשה]] התבסס על התרגומים הלטיניים הקיימים, עם תיקונים והתאמות על פי המקור היווני. נוסף לתרגום [[ספר תהלים]] על בסיס המקור העברי, העמיד הירונימוס תרגום נוסף שהתבסס על נוסח ה[[הקספלה]] של [[תרגום השבעים]]. תרגום זה מן היוונית הוא שנכלל לבסוף ברוב מהדורות הוולגטה.
שורה 13:
בוולגטה יש גם תעתיקים של מילים עבריות בכתב לטיני, שיכולות לסייע בהכרת אופן ההגייה של העברית בזמנו של הירונימוס. לפי עדותו של הירונימוס הוא רשם את התעתיק מפיהם של יהודים תושבי [[בית לחם]]. לא ברור אם ההבדלים בהגייה בין התעתיקים של הירונימוס ובין נוסח [[המסורה]] שבידינו מקורם בכך שהתעתיק של הירונימוס משקף דיבור עממי, או שיש בהם עדות ל[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] מקביל של העברית הקרוב ל[[לשון חז"ל]].
 
הוולגטה הוכרה על ידי הכנסייה בשנת [[1546]] כנוסח המוסמך של [[כתבי הקודש]]. החלטה זו התקבלה בעקבות [[תרגום התנ"ך של לותר|תרגום התנ"ך]] ל[[גרמנית]] בידי [[מרטין לותר]] ב-[[1530]], מעשה שהכנסייה הקתולית דחתה מכל וכל. הוולגטה כוללת, מלבד ספרי המקרא ו[[הברית החדשה]], גם תרגום חלק מן הספרים החיצוניים שכלולים ב[[קאנוניזציה (של כתבים)|קאנון]] הקתולי. את הכינוי "וולגטה" (versio vulgata) שפירושו "הנפוצה" נתן לתרגום [[רוג'ר בייקון]]. חלוקת ספרי התנ"ך והברית החדשה לפרקים נעשתה על-פי תרגום הוולגטה בשנת [[1205]] בידי ה[[הגמון]] האנגלי [[סטפן לנגטון]]. חלוקה זו עברה גם לתנ"ך העברי, ובשנת [[1516]] יצא לאור ב[[{{ו|ונציה|וונציה]]}} התנ"ך העברי בחלוקה לפרקים, כדוגמת הוולגטה. חלק מפרשני המקרא היהודים ב[[ימי הביניים]] הכירו את הוולגטה או קטעים ממנה, כך [[שמואל בן מאיר|רשב"ם]] בפירושו ל[[בראשית]] מט,י דוחה את גרסת הירונימוס לשילה - שילוח (כלומר, ה[[משיח]] [[ישו]] המשולח).
 
מהדורה מדעית של הוולגטה יצאה בשני חלקים בשנת [[1969]] ב[[שטוטגרט]]:
שורה 29:
* [http://www.vatican.va/archive/bible/nova_vulgata/documents/nova-vulgata_index_lt.html וולגטה] באתר ה[[וותיקן]] (מהדורת Nova Vulgata)
* [http://vulsearch.sourceforge.net/html/index.html גרסה של הוולגטה בעלת אפשרויות חיפוש] (מהדורת Clementine Vulgate)
* [[s:la:Vetus Testamentum|הוולגטה]] - בוויקיטקסט בלטינית (מהדורת Stuttgartשטוטגרט)
* [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/collection?collection=Perseus:corpus:perseus,author,Vulgate הוולגטה] באתר Perseus Collection
[[קטגוריה:מהדורות ותרגומים של התנ"ך]]