פקטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שימוש בתרופות ובמזון: - המשפט מדבר על כמה דוגמאות.
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''פקטין''' הוא [[רב-סוכר]] המצוי ב[[דופן התא]] ב[[תא|תאים]]ים [[צמח|צמחיים]]יים. הפקטין מהווה מרכיב חשוב בדפנות תאים ב[[פרי|פירות]]. בסוף תהליך הפירוק שלו הופך פקטין ל[[חומצה פקטינית]]. פירוק זה במהלך הבשלת הפרי הופך אותו לרך יותר. [[תפוח|תפוחים]]ים, [[שזיף|שזיפים]] ו[[תפוז|תפוזים]]ים מכילים כמויות ניכרות של פקטין, בעוד שהוא נדיר ב[[תות שדה|תותי שדה]].
 
הפקטין מסונתז ב[[אברון]] ה[[גולג'י]] ב[[תא]] ויוצר מטריצה שבה משולבים סיבי ה[[המיצלולוז]] בדופן התא. כאשר הוא בתוך התא, הפקטין מכיל התמרות [[מתיל]]יות שמונעות ממנו קישור ל[[סידן]] על מנת שלא יווצר ג'ל בתוך התא. עם היציאה מהתא האנזים פקטין מתיל אסתראז מסיר את הקבוצה המתיליות וחושף קבוצת קרבוקסיל ליצירת קשרים כימיים.
 
== מבנה כימי ==
[[תמונהקובץ:Pectineketen1.png|שמאל|ממוזער|400px|המבנה הכימי של פקטין]]
ההרכב ה[[מולקולה|מולקולרי]] של הפקטין משתנה, הן מבחינת אורכי השרשראות הסוכריות והן בשילובים ובסוגים של ה[[חד-סוכר|חד-סוכרים]]ים.
 
== שימוש בתרופות ובמזון ==
פקטין משמש לעתים קרובות כמרכיב בסירופ נגד [[שיעול]], בשל יכולתו לצפות את ה[[טרכיאה]] העליונה ולמנוע את ה[[פרכוס|פרכוסים]]ים הקודמים ל[[שיעול]]. בתנאים [[חומצה|חומציים]], הפקטין יוצר [[ג'ל]], ובשל תכונה זו משתמשים בו בייצור [[ריבה]] ו[[ג'לי]]. כתוסף מזון מסומן בקוד E440.
 
בבישול ביתי, ובמיוחד בבישול ה[[טבעונות|טבעוני]], נהוג להשתמש ברסק של פירות המכילים פקטין בריכוז גבוה, כגון תפוחים או [[בננה|בננות]], כתחליף צמחי [[ביצים|לביצים]], לצורך "הדבקה" של [[קציצה|קציצות]], [[לביבה|לביבות]], [[עוגה|עוגות]] וכיוצא באלה.