מקדש הבאב – הבדלי גרסאות

}}

'''מקדש הבאב''' ([[פרסית]] '''مقام اعلی''' - "מקומו של עלי"; [[ערבית]] '''ضريح الباب''' - "[[צריח (מבנה)|צריח]] הבאב") הוא [[מקדש]] [[הדת הבהאית|בהאי]] השוכן במתחם הבהאי על מורדותיו הצפוניים של [[הכרמל]] ב[[חיפה]], והמכונה לעתים "כיפת הבהאים", "כיפת הבאב" או "כיפת הזהב". המקדש היה לאחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה.

במקדש שמורים שרידיו של [[עלי מוחמד]], מייסד ה[[באביזם]] שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"), הנחשב למפיצה הראשון של הדת הבהאית. למרות שהמקדש נחשב בעיני הבהאים כמקום השני בקדושתו לאחר [[אל-באהג'ה]] ב[[עכו]], הוא ללא ספק המבנה הבהאי הידוע ביותר ב[[ישראל]] ובעולם כולו, והוא מזוהה עם הדת יותר מכל. המקדש הוא כיום אחד משני אתרי ה[[עלייה לרגל (בהאים)|עלייה לרגל]] החשובים ביותר למאמיני הדת הבהאית.

 

ב-[[21 במרץ]] [[1909]] הונחו שרידיו של הבאב ב[[מאוזוליאום]] בן שישה חדרים, אשר הוקם במקום בו ניצב כיום המקדש. המאוזוליאום נבנה מאבן מקומית, ושכן מעל [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]]. באחד החדרים במבנה הונחו גם שרידיו של עבדול בהאא, בנו של הבהאא אוללה, בחודש [[נובמבר]] [[1921]], אך הם צפויים להיות מועברים למבנה אחר לכשזה יבנה. שלושה חדרים נוספים נבנו במבנה בין השנים [[1928]]-{{כ}}[[1929]], וב-[[23 במאי]] [[1944]], מאה שנים לאחר [[עלי מוחמד#הכרזתו של מולה חוסיין|הכרזת הבאב]], הוצג דגם של המקדש בגובה של 60 ס"מ.

 

 

[[אדריכל]] המבנה היה [[ויליאם מקסוול]] (William Sutherland Maxwell), בהאי [[קנדה|קנדי]] וחותנו של שוגי אפנדי. הוא הקים את המבנה לפי הנחיותיו הכלליות של שוגי אפנדי, ובכלל זה הנחייתו לשלב יסודות אדריכליים מזרחיים ומערביים, אך האחרון הותיר בידי האדריכל את הפרטים המדויקים. מקסוול נפטר ב-[[1952]] ושוגי אפנדי הנציח את זכרו בשמו של השער הדרומי של המקדש. רוב חומרי הבניין למקדש הבאב הובאו מ[[איטליה]], ולמעשה, 36 [[עמוד]]ים ו-28 [[קשת (מבנה)|קשתות]] נחצבו ועוצבו שם, והועברו בדרך הים לישראל כשהם מוכנים.

 

עם חנוכתו תיאר שוגי אפנדי את המבנה, כדלקמן:

 

==המבנה==