|
[[קובץ:Roanoke map 1584.JPG|שמאל|ממוזער|מפת אזור האי רואנוק שצוירה על ידי ג'ון ווייטוייט]]
'''מושבת רואנוק''' (ב[[אנגלית]]: '''Roanoke Colony''') הייתה יישוב הקבע האנגלי הראשון ב{{ה|עולם החדש}} שהתקיים לסירוגין בין השנים 1585 ו-1590. המושבה הוקמה ב-1585 באי רואנוק, הנמצא בשטחה של [[צפון קרוליינה]] של ימינו, כמחנה צבאי. לאחר סכסוך מתמשך עם בני המקום, ננטש המחנה ביוני 1586. אתר רואנוק יושב מחדש באפריל 1587 על ידי משפחות אנגליות, אך בעקבות [[מלחמת אנגליה-ספרד (1585-1604)|המלחמה שפרצה בין אנגליה לספרד]] נותק הקשר עם היישוב. באוגוסט 1590 עגנו באי ספינות אנגליות ומצאו את המושבה ריקה מאדם. גורל המתיישבים אשר נותר לוט בערפל, העניק לרואנוק את הכינוי "המושבה האבודה".
עם הגעתם יצאו האנגלים לחקור את פנים הארץ ולבקר בכפרים האינדיאנים השכנים. במהלך אחד הסיורים נעלם גביע כסף אשר היה ברשותם. גרנוויל הורה לשלוח חיילים אנגליים לחפשו בכפר שבו ביקרו ביום הקודם. לאחר שלא נמצא הגביע, הציתו החיילים את הכפר ושדותיו. זמן קצר לאחר מכן במהלך אוגוסט, חזר גרנוויל לאנגליה והותיר מאחור לשם השלמת מלאכת בניית המחנה כ-100 אנשים בפיקודו של ראלף ליין.
על אף התקרית האלימה, הצליחו היחסים בין המתיישבים והאוכלוסייה המקומית להשתקם במידת מה. בחורף 1585/86 נשלחה קבוצה בראשות האמן [[ג'ון ווייטוייט (אמן)|ג'ון ווייטוייט]] (John White) לשהות בקרב האינדיאנים באזור [[מפרץ צ'ספיק]]. משלחת זו סיפקה ידע לא מבוטל על האזור ואורחותיו. אף על פי כן, היחסים בין המתיישבים ומנהיג שבט רואנוק הצ'יף ווינגינהוינגינה (Wingina), החלו להידרדר לקראת האביב. ווינגינהוינגינה שבתחילה היה מעוניין בברית עם האנגלים, החל להסתייג מן הקשר עמם כאשר הכביד עול תלותם המוחלטת במאגרי המזון של השבט. לאחר שורה של תקריות ואותות מבשרי רעות, השתכנעו האנגלים שווינגינה מתכנן לתקוף את המתיישבים. ליין הורה לפתוח במתקפת פתע מקדימה שבסופה נהרג הצ'יף ווינגינהוינגינה ומספר מאנשיו.{{הערה|על יחסי המתיישבים עם שבט רואנוק, ראו: Karen O. Kupperman, ''Roanoke: The Abandoned Colony'', Totowa, 1984, pp. 66-87.}}
בעקבות המתקפה האנגלית ומות ווינגינה סירבו שבטי האזור להמשיך ולסחור עם האנגלים, דבר אשר החריף את מצוקת המזון שהיו שרויים בה. כאשר ביוני 1586 ספינותיו של [[פרנסיס דרייק]] נקראו לאזור באופן בלתי מתוכנן, נטשו ליין ואנשיו את אתר רואנוק. גרנוויל אשר הגיע זמן קצר לאחר מכן עם אספקות חדשות של מזון וכוח אדם, הופתע לגלות את המחנה הנטוש והותיר עם עזיבתו כחמישה-עשר איש לתחזקו.
על אף כישלון ניסיון ההתיישבות הראשון, שאבו ווייטוייט ואחרים עידוד ממסעם המוצלח למפרץ צ'ספיק, ונותרו אופטימיים לגבי האפשרות להקים מושבת קבע אנגלית. בדיווח שנכתב על ידי ווייטוייט ביקש לצייר את הילידים באור חיובי והציע ליישב בניסיון הבא את אזור מפרץ הצ'ספיק שלדידו היה מסוגל להציע שירותי נמל טובים יותר ואוכלוסייה אוהדת יותר. כמו כן הדגיש ווייטוייט את חשיבות הרכבו הדמוגרפי של משלחת המתיישבים העתידיים, ותמך בהעדפת יישובם של משפחות איכרים ובעלי אחוזות במקום חיילים.{{הערה|Richard Middleton and Anne Lombard, ''Colonial America: A History to 1763'', Cambridge (MA), 2011, p. 43.}}
====הניסיון השני: "המושבה האבודה"====
בהתאם להצעתו של ווייטוייט, נשלחו באפריל 1587 שמונים וחמישה גברים, שבע-עשרה נשים ואחד-עשר ילדים אל עבר מפרץ הצ'ספיק. לרוע מזלם של המתיישבים המסע התאחר במעט, והקפטן, שהיה נחוש להספיק לשוב בזמן לקריביים לרגל עונת השוד הימי, עזב את המתיישבים באתר רואנוק הנטוש. ייתכן שהעגינה ברואנוק נעשתה בהסכמתו של ווייטוייט, שאולי היה סבור כי החיילים שגרנוויל הותיר מאחוריו עודם מחכים להם. עם זאת, ווייטוייט ואנשיו לא מצאו כל זכר לאנשיו של גרונוויל. אחת מן הנשים שהתלוו למסע הייתה בתו ההרה של ווייטוייט. עם הגעת המתיישבים לרואנוק, ילדה את [[וירג'יניה דייר]], שהייתה לילדה הראשונה שנולדה למתיישבים אנגליים ביבשת אמריקה. מאחר שהמתיישבים נותרו לבדם בלב אוכלוסייה עוינת ללא מזון מספיק וללא מבני מגורים בני-יישוב, הוחלט כי ווייטוייט ישוב לאנגליה על מנת לנסות לגייס עזרה נוספת. לרוע מזלם, [[מלחמת אנגליה-ספרד (1585-1604)|ההסלמה ביחסי ספרד-אנגליה]], מנעו מווייט לשוב לרואנוק והתקשורת עם המתיישבים נותקה כליל.
באוגוסט 1590, כשלוש שנים לאחר עזיבתו, חזר ווייטוייט לאי לאחר סיום מסע שוד ימי מוצלח בקריביים. ווייטוייט ואנשיו חזו פעם נוספת באתר נטוש, כאשר הרמז היחידי לגורלם של המתיישבים נתגלה בדמות האותיות CRO שנחרתו על אחד העצים. ווייטוייט הסיק מתוך כך שהמתיישבים עברו לאי קרואטואן (Croatoan) השוכן בסמיכות לאי רואנוק, אך בשל תנאי מזג האוויר ויתר על ההפלגה לשם ושב לאנגליה. גורלם של מתיישבי רואנוק נותר עד היום אפוף מסתורין ואי-ודאות, ובעוד מספר חוקרים מאמינים כי ודאי נהרגו על ידי בני שבט רואנוק, אחרים מאמינים שלכל הפחות חלקם התערו ונטמעו באוכלוסייה המקומית.{{הערה|Richard Middleton and Anne Lombard, ''Colonial America: A History to 1763'', Cambridge (MA), 2011, pp. 44-45.}}
[[תמונה:Croatoan.jpg|ממוזער|250px|שמאל|גילוי הכתובת "קרואטואן" על ידי ווייטוייט ואנשיו]]
===כישלון המיזם של ראלי ולקחיו===
|
