גד מנלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
 
==קורות חיים==
מנלה נולד בקיבוץ [[תל יצחק]], שהוריו נמנו עם מייסדיו. ביולי [[1963]] התגייס ל[[צה"ל]] במסגרת גרעין של ה[[נח"ל]] שיצא ל[[כפר גליקסון]], והתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] לגדוד ה[[נח"ל מוצנח|נח"ל המוצנח]]. הוא עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]], אחר כך מונה ל[[מפקד מחלקה]] בצנחנים. מנלה נהג להטיל על חייליו משימות קשות על מנת לחשלם כראוי לקראת הקרב. יש על כך סיפורים רבים בעל-פה, שסופרו בין חייליו במשך השנים. תיאור ספרותי של היחידה מופיע ברומן האוטוביוגרפי '''שני חיי יעקב''', מאת [[יעקב בוצ'ן]], שהיה סמל המחלקה בפיקודו של מנלה. וכן ברומן [[הענקים וילדי השמש]] שנכתב בידי [[אוריאל זוהר]] בן קיבוץ תל יצחק, שהכיר את מנלה מקרוב, בחייו.
 
על חלקו ב[[פעולת כראמה]], ב-[[21 במרץ]] [[1968]], הוענק למנלה [[עיטור העוז]]. במהלך [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]] פעלו אל"ם [[אריה רגב]], [[מח"ט]] [[חטיבת הבקעה|הבקעה]], וסרן גד מנלה במרדפים נגד חוליות שחצו את [[נהר הירדן]] וחדרו ל{{ה|גדה המערבית}} כדי לפגוע בכוחות [[צה"ל]]. במרדף שנערך ב-[[26 ביולי]] [[1968]] נהרגו רגב ומנלה. במרדף זה נהרגו גם 8 מחבלים ואחד נפצע ונתפס.