קרן השתלמות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
|||
שורה 4:
לפי סעיף 3(ה) ל[[פקודת מס הכנסה]], הפקדות המעסיק לקרן השתלמות פטורה מ[[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]], בגבולות הפרשה של העובד של עד 2.5% מהמשכורת הקובעת (שבה נכללים רכיבי השכר הקבועים של העובד) והפרשת המעביד של עד 7.5% (לכל היותר פי שלושה מחלק העובד) מהמשכורת הקובעת, וזאת עד לתקרת שכר חודשי של פעמיים התקרה ל[[תוספת יוקר|תוספת היוקר]] (15,712 ש"ח לחודש ב-[[2015]]). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור. לאחר שש שנים מיום פתיחת הקרן ניתן למשוך את הכספים שנצברו בה ללא תשלום מס. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) גרידא, שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות. משיכת כספי הקרן אפשרית כבר לאחר שלוש שנות ותק לצורך מימון השתלמויות או לימודים, או במקרה של גבר מעל גיל 67 או אישה מעל גיל 62.
רק 37% מהשכירים מחזיקים קרנות השתלמות, ו[[העשירון העליון]] זוכה ב-81% מהטבת מס זו, שגובהה כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה.{{הערה|1={{כלכליסט||מחפשים כסף? נסו בהטבות מס|3527715|11 באוגוסט 2011|}}}} לאור אי-שוויון זה המליצה, במאי 2000, ועדת בן-בסט לרפורמה במס הכנסה לבטל את הפטור ממס לקרנות ההשתלמות,{{הערה|1=[http://ozar.mof.gov.il/reform/Basat_report.htm דו"ח ועדת בן בסט לרפורמה במס הכנסה], פרק ד'}} אך עקב התנגדות עזה של [[ההסתדרות]] לא מומשה המלצה זו. בשנת 2014 נעשו צעדים להרחבת האוכלוסייה הנהנית מקרנות השתלמות, באמצעות קביעת זכות זו ב[[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכמים קיבוציים]] לענף הניקיון ולענף השמירה והאבטחה, שלהם הוצאו [[צו הרחבה|צווי הרחבה]].{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/AAC90A91-9C41-4B0C-A2C0-D9FF4568F9B2/42964/6759.pdf צו הרחבה בענף הניקיון] י"פ 6759 מ-19 בפברואר 2014{{ש}}[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B895B2E1-8F82-41D3-9619-1374D4212845/43347/68991.pdf צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה], י"פ 6899 מ-26 באוקטובר 2014}}
== מורים וגננות ==
| |||