השושנה המקועקעת – הבדלי גרסאות

סראפינה ורוזריו דל-רוזה, הם מהגרים [[סיציליה|סיציליאניים]] המתגוררים ב[[דרום ארצות הברית]] ונשואים לזהזה לזו מגיל 14. סראפינה היא תופרת במקצועה. רוזריו הוא נהג משאית שמוביל בננות, כשמתחתן יש [[סמים]] אותם הוא מבריח מחוץ לארצות הברית בשירותם של האחים רומנו. אסתל הוהנגרטן היא אישה צעירה המגיעה מגיע לביתה של סראפינה, נותנת לה בד [[משי]] ומוכנה לשלם כל מחיר כדי שתפתורשתתפור ממנו חולצה לגבר שהיא אוהבת, מחר יהיה יום השנה לפגישתם הראשונה. לפתע מגיע למקום אבא דה ליאו, [[כומר]] הקהילה, ומספר שיריה פגעה בגלגל המשאית בה נהג רוזריו, המשאית התהפכה, עלתה באש ורוזריו נהרג. כשאסתל שומעת זאת היא גונבת תמונה של רוזריו שהייתה בבית ונעלמת בלי לקחת את החולצה ובלי לשלם.

במשך שלוש שנים מאז מותו של בעלה סראפינה שרויה באבל. היא מזניחה את הופעתה החיצונית, מסתובבת בבית בתחתונית מזוהמת, מדברת אל בעלה כאילו היההוא חי ומשמשת מושא ללעגן של נשות הקהילה. רוזה, בתה בת ה-15 של סראפינה, פגשה את ג'ק, [[מלח (מקצוע)|מלח]], בנשף הסיום של בית הספר ומאז הם יוצאים. ג'ק הוא אחיה של אחת מחברותיה למחזור בבית הספר. רוזהסראפינה, שמתנגדת לקשר ביניהם, סוגרת את בגדיה של בתה בארון, כדי שלא תוכל לצאת מהבית כל השבוע.

סראפינה מתפארת בפני בסי ופלורה עד כמה בעלה היה נאמן לה ושאף אישה חוץ ממנה לא נגעה בו. בסי ופלורה מספרות לסראפינה שלבעלה היה רומן בן למעלה משנה עם הקלפנית הבלונדינית אסתל הוהנגרטן ושכולם יודעים זאת חוץ ממנה. סראפינה, שממאנת להאמין לכך, צועקת עליהן ומרביצהומכה להן עםאותן המטאטאבמטאטא. הן מזמינות לביתה משטרה. אחר-כך מגיעהמגיעים בתה רוזה ובן-זוגה ג'ק רודוף המלח ומוצאים אותה שבורה. סראפינה מנהלת שיחה בארבע עיניים עם ג'ק, שואלת אותו על מעשיו עם רוזה, הוא אומר לה שהוא אוהב את רוזה. היא משביעה אותו מול פסל הבתולה הקדושה שלא יחלל את כבוד בתה. הכומר אבא דה ליאו מגיע לביתה של סראפינה ואומר שמצבה מאוד הידרדר מאז שבעלה נפטר והיא עדיין יכולה לאהוב וללדת. סראפינה שואלת אותהאותו אםהאם נכונה השמועהה[[שמועה]] שלבעלה הייתה מאהבת, הוא אינו רוצה להגיד לה, אבל שהיא מפצירה בו, הוא אומר לה שהעובדות ידועות. סראפינה מתנפלת עליו והנשים הצופות בהם מפרידות ביניהם.

סראפינה מתהדרת לקראת בואו של אלורו. הוא מגיע בלילה, מביא לה שוקולד מתנה ומראה לה את השושנה שמקועקעת על חזהו, כמו זו שהייתה לבעלה המנוח. השיחה מתנהלת בחמימות, עד שמכיסו נופל [[קונדום]] שצונח לרצפה, סראפינה מסיקה מכך שהוא רודף שמלות, כועסת עליו, אבל לבסוף הם מתפייסים. היא מספרת לאלורו על השמועות על הרומן של בעלה עם אסתל ה[[קלפן|קלפנית]], מסתבר שהוא מכיר אותה, הוא מטלפן לאסתל העובדת במועדון ואחרי שסראפינה משוחחת איתהאתה, היא מבינה שאכן לבעלה היה רומן איתהאתה. כשנודע לה זאת היא מתמוטטת, לוקחת את כד השיש בו טמון אפר בעלה וזורקת אותו בזעם אל קצה החדר.

שעה לפני עלות השחר למחרת מגיעים רוזה וג'ק לביתה, כשבתוך הבית האם ומאהבה מתנים אהבים. רוזה רוצה שיישאר איתהאתה, אבל ג'ק אומר לה שהוא מפליג מחר וצריך עכשיו לעזוב, כי הוא הבטיח לאמה שיתנהג אליה בכבוד. "לאחר מכן היא מתחילה לבכות בכי אשר כמוהו בוכה אדם רק פעם אחת בחייו."{{הערה|[[טנסי ויליאמס]], '''השושנה המקועקעת'''; עברית: [[יאיר בורלא]]. ‫ רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "[[בית צבי]]", בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, 1988, עמ' 102.}}

כעבור שלוש שעות אלורו שיכור, אחרי ששתה עם סראפינה, הוא מגיע בטעות לחדרה של רוזה הבת, גוחן אל מיטתה ואומר לה "את יפה". רוזה מתעוררת בבהלה וצועקת, סראפינה צורחת מיידמיד אחריה ומתחילה לחבוט בו עם מטאטאבמטאטא. הוא מתנצל באומרו שהוא שיכור והתבלבל. סראפינה מסלקת אותו והוא אומר לה שהוא אוהב אותה. היא משקרת לבתה בדבר היחסים בינה לבין אלורו, ורוזה מבינה את האמת. כמה משכנותיה מגיעות, צוחקות ואומרות שיש בחוץ גבר בלי חולצה. אלורהאלורו קורא לה והיא הולכת לעברו.