מחמצת שאור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
את עיסת המחמצת מכינים מ[[קמח]] ו[[מים]] בלבד. נבגים של שמרי-בר הנמצאים בקמח באופן טבעי מתסיסים את העיסה. המחמצת נוצרת על ידי השהיית כמות שווה של מים וקמח אשר עורבבו עד לקבלת [[תערובת]] אחידה. חלק מהמים צף, ויש לערבבו שוב כל 12 שעות. שמרי הבר והבקטריות גדלים על בסיס תערובת הקמח והמים כשהקמח משמש להם כמזון. לאחר כ-48 שעות השאור מוכן והוא חמוץ מאוד ותוסס.
 
לתסיסה במחמצת (יצורייצור [[פחמן דו-חמצני]]), אחראים השמרים, ואילו הטעם החמוץ מתקבל מפעילות של חיידקים מסוג [[לקטובצילוס]], המפרישים מספר סוגים של [[חומצה|חומצות]]. מחמצות שונות יהיו בעלות פעילות שונה של חיידקים ושמרים, כך שלכל אחת חוזק חמיצות ומהירות [[תפיחה]] שונות. [[רמת חומציות|רמת החומציות הגבוהה]] מגנה על המחמצת מקלקול על ידי עובש או בקטריות לא רצויות.
 
לרוב, משתמשים רק בחלק מהעיסה לצורך הכנת לחם, ואילו את יתרת העיסה נשמרת עד לשימוש הבא.
 
לשם שימור השאור יש לכניסו לקירור ולספק לשמרים, קמח נוסף בכל פרק זמן קצוב (פעמיים בשבוע אם השאור נשמר בקירור).