אמיל והבלשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
12pokemon (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 12pokemon (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 1:
[[קובץ:Kastner1.jpg|ממוזער|שמאל|200px|בול גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". איור של ולטר טריר.]]
[[קובץ:אמיל.jpg|שמאל|ממוזער|150px|עטיפת הספר בתרגום העברי הראשון של אלתר איילי (1935, בעריכת אברהם שלונסקי)]]
'''אֶ‏מִיל וְהַ‏בַּ‏‏לָּ‏‏‏‏‏שִׁים''' (ב[[גרמנית]]: '''Emil und die Detektive''') הוא [[ספר ילדים]] מאת [[אריך קסטנר|אריק קסטנר]] שנכתב בשנת 1929, ואוייר על ידי ה[[מאייר]] [[ולטר טריר]]. הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של הסופר, ובכלל של ספרות הילדים. הספר היה יוצא דופן ביחס לספרי ילדים אחרים בתקופתו, משום שעלילתו התרחשה ב[[ברלין]] האמיתית, וכללה טיפוסים מפוקפקים, ולא בעולם דמיוני וחסר דאגות. כמו כן הספר אינו מציג [[מוסר השכל]] מפורש, אלא נותן למעשי הדמויות לדבר בעד עצמם. הספר תורגם לעשרות שפות, ובכללן עברית; בתרגום ראשון של [[אלתר אילי]] (ב-1935, הוצאת "יזרעאל") ובתרגומים מאוחרים יותר של מ"ו וולפובסקי, [[אוריאל אופק]] ושל [[מיכאל דק]].
 
הספר היווה הצלחה מסחררת לאחר פרסומו. לאחר אירועי [[שריפת הספרים בגרמניה הנאצית|שריפת הספרים]] ב-[[1933]], היה ספר זה היחיד מבין ספרי קסטנר שלא נידון לשריפה על ידי הנאצים והושם ברשימת "הספרים האסורים". ב-[[1936]], עם זאת, הושם גם הוא ב"רשימה שחורה" של ספרים שקריאתם, מכירתם או הוראתם אסורה{{הערה|1=על פי המידע פה: Karsten Brandt: Die Dissoziation eines Schriftstellers in den Jahren 1934–1936: Ödön von Horváth und H.W. Becker }}.
שורה 10:
 
==העלילה==
אמיל קסטנרטישביין הוא נער עני שאביו (ראו אריק קסטנר) מת, אשר חי עם אמו ה[[ספרות (סידור שיער)|ספרית]]. אמו שולחת אותו ל[[ברלין]] אל דודתו ואל סבתו של אמיל במהלך חופשה, ונותנת לו 140 [[מארק גרמני|מרקים]] בשביל סבתו, אך בנסיעתו ב[[רכבת]] שדד אותו גנב רכבות בעל [[כובע באולר|מגבעת שחורה]] בזמן שהוא ישן.
 
למזלו הוא פוגש חבורת ילדים שעוזרת לו ללכוד את הגנב, ביניהם גוסטב בעל הצופר והפרופסור. החבורה רודפת אחרי הגנב בעל המגבעת השחורה ב[[מונית|מוניות]], במלון אירופה שבו גוסטב בעל הצופר מתחפש לנער מעלית כדי לעקוב אחרי הגנב ובבנק, שבו נתפס הגנב. בבנק, אמיל וחבריו מצליחים לעצור את הגנב, ובעזרת סימן הזיהוי של השטרות (חור קטן בפינה של כל השטר, שנוצר כשאמיל השתמש בסיכה כדי להצמיד את הכסף למעיל שלו ברכבת) הוא מקבל את הכסף בחזרה, תופס את מקס גרונדיס (הגנב), מופיע ב[[עיתון]] ומקבל פרס בסך אלף מרקים.