הנס פישר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית מדען*
מאין תקציר עריכה
שורה 17:
פישר עבד בתחילה במרפאה ב[[מינכן]], ומאוחר יותר ב"מכון הכימי הראשון של ברלין" אצל [[הרמן אמיל פישר]]. הוא שב למינכן ב-[[1911]], והתמנה למרצה ל[[רפואה פנימית]] כעבור שנה. ב-[[1913]] היה למרצה ל[[פיזיולוגיה]] במכון הפיזיולוגי של מינכן. ב-[[1916]] היה לפרופסור ל[[כימיה]] רפואית ב[[אוניברסיטת אינסברוק]], ועבר ל[[אוניברסיטת וינה]] ב-[[1918]]. מ-[[1921]] עד מותו החזיק בתפקיד פרופסור לכימיה אורגנית במכון הטכנולוגי (Technische Hochschule) במינכן, כממשיכו של [[היינריך אוטו וילנד|וילנד]].
 
עבודתו המדעית של פישר התמקדה בחקר [[פיגמנט]]ים ב[[דם]] ו[[מיץ המרה|מרה]], [[כלורופיל]] ב[[עלה|עלים]], והכימיה של [[פירול]]ים, מהם נגזרים אותם פיגמנטים. במשך השנים מעבדתו סינתזה יותר מ-130 [[פורפרין|פורפרינים]]. חשיבות מיוחדת הייתה לסינתזה של [[בילירובין]] ו[[המין]], אותן ביצע לראשונה. פישר חקר לעומק את מבנה הכלורופיל, ופרסם 129 מאמרים בנושא. הוא זכה לשבחים רבים על עבודתו בתחום, וקיבל עליה את פרס הנובלנובל לכימיה לשנת 1930, ואת [[מדליית דייווי]] בשנת [[1937]]. הכלורופיל סונתז לראשונה ב-[[1960]], 15 שנה לאחר מותו של פישר, בהתבסס במידה רבה על עבודתו.
 
פישר נישא ב-[[1935]] לוילטרודלווילטרוד האוף, שהייתה צעירה ממנו בשלושים שנה, אך. לזוג לא היו ילדים.
 
הוא התאבד ב-31 במרץ 1945, במינכן, לאחר שהמכון הטכנולוגי ועבודתו הושמדו במתקפה אווירית של [[בעלות הברית]], בימיה האחרונים של [[מלחמת העולם השנייה]].