תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
==בעבודה==
 
עונש השעיה נקבע באחדים מ[[חוקי מדינת ישראל]], ובהם:
* ב[[חוק שירות המדינה (משמעת)]], תשכ"ג-1963, ניתנה ל[[נציב שירות המדינה]] הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו [[חקירה פלילית]].
* [[חוק רואי חשבון]], תשט"ו-1955, מקנה ל[[מועצת רואי חשבון בישראל]] סמכות להטיל על [[רואה חשבון]], עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, [[נזיפה]], הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.
* [[חוק לשכת עורכי הדין]], תשכ"א-1961, מקנה ל[[לשכת עורכי הדין בישראל]] סמכות להטיל על [[עורך דין]] שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, [[נזיפה]], [[קנס]] (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.
 
תקנון העבודה בתעשייה, שהוא [[הסכם קיבוצי כללי]] שנחתם בין [[התאחדות התעשיינים]] ל{{ה|הסתדרות הכללית}} כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות.
 
==השעיה של נבחר ציבור==