פתיחת התפריט הראשי

השעיה, שפירושה הרחקה זמנית מפעילות, היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי, ולעיתים היא משמשת כצעד מניעתי לפני ההעמדה לדין משמעתי.

תוכן עניינים

בבית הספרעריכה

בתקנון המשמעת של בתי ספר נכלל גם עונש של השעיה של תלמיד מלימודים. במערכת החינוך בישראל (כיתות א'-י"ב) מוסדר הנושא בחוזר של מנכ"ל משרד החינוך.[1]

בספורטעריכה

השעיה היא עונש מקובל לספורטאים ולקבוצות ספורט שחרגו באופן חמור מכללי ההתנהגות הנדרשים בענף הספורט שבו הם פועלים. בין השאר ניתן עונש השעיה על שימוש בסמים לשם שיפור ההישגים הספורטיביים.

בעבודהעריכה

עונש השעיה נקבע באחדים מחוקי מדינת ישראל, ובהם:

תקנון העבודה בתעשייה, שהוא הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות.

השעיה של נבחר ציבורעריכה

חוק הכנסת מאפשר השעיה מסוימת של חבר הכנסת שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם מקנה לוועדת האתיקה של הכנסת סמכות להעניש חבר כנסת על הפרת כלל מכללי האתיקה. בעונשים גם "הרחקה מישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד".[3]

סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, קובע הקמתה של ועדה שמטרתה: "הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד ראש רשות כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין לפני שהחל לכהן כראש רשות, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שנתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את ראש הרשות מכהונתו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות."[4]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה