נחלת יהודה (ראשון לציון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קרלוס הגדול (שיחה | תרומות) ←פתיח: + coord |
מ ←פתיח: מהערך עין הנצי"ב |
||
שורה 8:
טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמת ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד.{{הערה|{{דואר היום|ש. ויליניץ|התרגזותם של בני נחלת יהודה|1925/06/14|00401}}{{ש}}{{קתדרה|אורי שפר|מושב-עובדים בנחלת-יהודה (תרע"ג - 1913)|53.7|53, ספטמבר 1989, עמ' 106-85}} (חסר: עמ' 99-98)}}
ב[[שנות ה-40]] פעלה במושב קבוצה של בוגרי [[הכשרה]] מ[[גרמניה]] שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ [[עין הנצי"ב]].
בתקופת [[העלייה ההמונית]] הוקמה בסמוך למושב [[מעברה]], שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק. המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד,{{הערה|שם=המשמר|{{על המשמר||מתכוונים לחסל את מעברת נחלת יהודה|1954/02/18|00308}}}} והיישוב הוכרז כ[[מועצה מקומית]].{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|המעברה בלעה את נחלת יהודה|1953/06/07|00207}}}} באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב.{{הערה|{{דבר||מתחסלת מעברת נחלת יהודה|1956/03/06|00307}}}} האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'". האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה".
| |||