מזרח אפריקה הגרמנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 6:
קודם להקמתה של מזרח אפריקה הגרמנית הקים ההרפתקן [[קרל פטרס]] (Carl Peters) את "החברה לקולוניזציה גרמנית", וכרת בריתות עם מנהיגי שבטים מקומיים באזור [[זנזיבר]]. ב-[[3 במרץ]] [[1885]] הכריזה הממשלה הגרמנית על הענקת צ'רטר אימפריאלי לחברה של פטרס ותכננה להקים [[פרוטקטורט]] במזרח אפריקה. בעקבות זאת גייס פטרס מגוון מומחים שהתפרסו ברחבי המדינה, מדרום ל[[נהר הרופיג'י]] ומצפון ל[[ויטולנד]] (Wituland), שסמוכה ל[[לאמו]].
 
כאשר ה[[סולטאן]] של זנזיבר [[ברגש בן סעיד אלבוסעיד]] (برغش بن سعيد البوسعيد‎البوسعيد) גילה התנגדות לפרוטקטורט הגרמני (מאחר שראה בעצמו כמושל באזור) שלח [[אוטו פון ביסמרק]] חמש ספינות מלחמה אשר הגיעו ב-[[7 באוגוסט]] ופגעו בארמונו של הסולטאן. בעקבות הסכמה שאליה הגיעו הגרמנים עם הבריטים לחלק את האזור לתחומי השפעה, ובהיעדר תמיכה בריטית, היה על סולטאן זנזיבר לשתף עם הגרמנים פעולה.
 
הגרמנים הרחיבו את תחום שליטתם גם על [[קילווה]], [[דאר א-סלאם]] ו[[בגאמויו]]. ב-1888-18891888–1889 התמרדה האוכלוסייה הערבית בשלטון, במסגרת [[מרד אבושירי]], שדוכא על ידי הגרמנים. ב-1890 חתמו בריטניה וגרמניה על [[הסכם הליגולנד-זנזיבר]], שבמסגרתו זכתה גרמניה לקבל את [[הליגולנד]] והוגדרו תחומיה של מזרח אפריקה הגרמנית.
 
בין השנים [[1891]] ל-[[1894]] התמרדה קבוצת ה[[היהי]] בדרום-מרכז טנזניה בהתפשטות הגרמנית. המרידה נכשלה, בגלל תמיכתם של השבטים האחרים בגרמנים. מנהיג המרידה, מקוואווה התאבד ב-1898. ב-[[1905]] פרץ [[מרד המאג'י מאג'י]], שדוכא באכזריות על ידי המושל [[גוסטב אדולף פון גוצן]] (Götzen). דיכוי המרידה הביא לסיפורים על שחיתות ואכזריות של השלטון, וב-1907 קנצלר גרמניה [[ברנהרד פון בילוב]] מינה את ברנהרד דרנבורג לערוך רפורמה בממשל הקולוניאלי, שהיוותה דוגמה ליעילות קולוניאלית והשתיתה נאמנות בקרב המקומיים.