המחתרת הצ'כית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה ועריכה (חלק שני)
מ עריכונת
שורה 1:
'''המחתרת הצ'כית''' (''Československý Protinacistický Odboj'') במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה מצומצמת יחסית, בעיקר עקב התנגדות רשמית קטנה מאוד ומדיניות [[גרמניה הנאצית|גרמנית]] שדיכאה אירועי התנגדות והשמידה קבוצות מחתרתיות. חוקרים העוסקים ב[[צ'כוסלובקיה]] בזמן מלחמת העולם השנייה הגיעו להסכמה כי הצ'כים "למדו יותר להסתגל מאשר להתנגד".
 
בימיה הראשונים של המלחמה, האוכלוסייה ה[[צ'כיה|צ'כית]] הטילה חרם על תחבורה ציבורית וקראווקראה למחאותלארגון גדולות.פעולות מחאה נרחבות.
 
לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה ב-[[1939]], צ'כים אשר התנגדו לשלטון הגרמני התלכדו ל'''מנהיגות המרכזית של התנגדות מבית''', הארגון הידוע לרוב בשם '''ÚVOD'''. מי שהנהיג את אובו"ד היה הנשיא הצ'כוסלובקי [[אדוארד בנש|אדווארד בנש]], שפיקד על הפעילות המחתרתית בשבתו בממשלה הגולה ב[[לונדון]]. אובו"ד התמקדה בעיקר ביצירת רשתות ושירותי מודיעין, אשר פעלו בקנה מידה קטן יחסית, כמו גם הפצה תקשורתית בבית-הדפוס המחתרתי. מטרתה הייתה ליצור ממשלת צללים עד אשר תשוחרר צ'כוסלובקיה.
 
תחת אובו"ד קמו מספר קבוצות שמאליות בהשקפותיהן, שכללו בעיקר חיילים לשעבר בצבא הצ'כוסלובקי. כמו כן, '''המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה''' ('''KSČ''') דאגה ליחסים עם [[ברית המועצות]] וסיוע. אף-על-פי שלא הייתה חלק רשמי מאובו"ד ושמרה על עצמאות ארגונית, המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה קראה לכל המפלגות האנטי-פאשיסטיות לאחד את פעולותיהן. למרות זאת, גורלה היה זהה לזה של אובו"ד.