החומה האטלנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
 
איש לא פקפק בחשיבות של הדיפת הפלישה, השאלה הייתה כיצד יש להדוף את הפלישה הממשמשת ובאה.
מפקד חזית המערב [[פילדמרשל]] [[גרד פון רונדשטט]] לא שבע נחת מן הרעיון שלביצורי הקבע יהיה תפקיד מכריע בבלימת הפלישה. לדעתו הפלישה תוכרע בעזרת [[מתקפת נגד]] גדולה של כוחות משוריינים, לכן הוא טען שהגרמנים צריכים להציב את יחידות השריון שלהם הרחק מן החוף, במקום ממנו יוכלו להתארגן ולערוך מתקפת נגד. לעומתו, רומל טען שיש למקם את כל יחידות השריון בקרבת החוף ולהפעיל אותן מיד במתקפות קטנות נגד הפולשים, וכך בעוד הביצורים מונעים הקמת [[ראש גשר]] שיאפשר הזרמת תגבורת, השריון הגרמני ישמיד את ההתנגדות של חיילי האויב.
 
מאחורי שתי הגישות יש היגיון: מצד אחד, כפי שרומל טען, העליונות האווירית של בעלות הברית יכלה למנוע כל תזוזה של שריון ולהרוס כל מתקפת נגד. כמו כן, הוא טען, שמרגע שבעלות הברית יבססו את שליטתן בראש החוף, הן תזרמנה לאזור כוחות אדירים, גדולים יותר מכל מה שהגרמנים יוכלו להעמיד מולם. מצד שני, רונדשטט טען שהתחפרות הטנקים בקרבת החוף מנוגדת לכל ההיגיון של טקטיקת הבליץ שעל פיה אומנו כוחות השריון הגרמנים. בנוסף, הצי המשולב של בריטניה וארצות הברית העניק לכוחות הברית יתרון ארטילרי משמעותי שיכול לפצח את הגנות הגרמנים ולהמטיר עליהם אש תופת שכמעט דבר לא יכול היה לעמוד מולה.