שוחט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:שוחטים באמצעות HotCat
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 15:
לצורך ביצוע מלאכתו חייב השוחט שיהיו לו כלי עבודה מתאימים.
=== הסכין ===
הסכין הוא פס מתכת ארוך מלבני, בעל ידית אחיזה. הלהב ישר ללא שיניים. אורך הסכין תלוי באובייקט אותו שוחטים. יש סכינים קטנות בעלות להב בן 15-2015–20 ס"מ לעופות, לבהמה דקה באורך 30-3530–35 ס"מ ולבהמה גסה 40-4540–45 ס"מ. הסכין חייבת להיות חדה וחלקה, היינו: הלהב חד ביותר בשלושת עבריו ועם זאת חייב להיות גם חלק. לצורך בדיקת ה[[חדות]] מקרבים את הלהב לחלק הפנימי התחתון של [[כף היד]], מצמידים בעדינות, וחשים בחדות. בדיקת חליקות הסכין נעשית על ידי תפיסת הסכין ביד שמאל והולכה עדינה של ציפורן אצבע יד ימין על גבי הלהב, כך שתוך כדי הולכה ניתן לחוש האם נפל בה פגם. פעולה זו מבוצעת בשלושה מצבים: כשהסכין ישרה מול ה[[ציפורן]], כשהיא מוטה ימינה וכשהיא מוטה שמאלה, וכן בכל אחד מהמצבים נבדקת הסכין מלמעלה ללמטה ומלמטה ללמעלה.
 
=== אבן משחזת ===
שורה 21:
 
===גלאט===
המילה ה[[יידיש|יידית]] "גלאט" פירושה "חלק", ומבלי שהתעוררו שאלות של סירכה ב[[ריאה|ריאות]]. ומכאן הביטוי "כשר גלאט" (או "גלאט כושר" ביידיש). בעברית מדוברת נעשה שימוש במילה "גלאט" כדי לציין הקפדה יתרה בדיני כשרות.
 
==מתנת זרוע לחיים וקיבה==
{{הפניה לערך מורחב|זרוע לחיים וקיבה}}
אחר הוודא שהשחיטה והבדיקה עבר בהצלחה והבהמה כשירה למאכל, חל [[מצווה]] על השוחט לתת את ה[[זרוע לחיים וקיבה|זרוע הלחיים והקיבה]] של הבהמה הנשחטה אל [[כהן]].{{הערה|1=‏שולחןשולחן ערוך יורה דעה סימן סא:כח‏כח}} לפי המובא ב[[הלכה]] אם השוחט מתרשל מלתתם{{הערה|1=או לכל הפחות אינו מוודא שהסכימו הבעלים [[זרוע לחיים וקיבה#הסכם מכירי כהונה|בהסכם מכירי כהונה]] עם הכהן}} יש סמכות ל[[בית דין (הלכה)|בית הדין]] להענישו ב[[נידוי (הלכה)|נידוי]].{{הערה|1=רמב"ם -הלכות ביכורים ומתנות כהונה פרק ט, ותשובת [[יוסף קורקוס|מהר"י קורקוס]] שם}} בכל אופן, -לשיטת כמה פוסקים, רצוי שהשוחט יסרב לשחוט הבהמה עד שיוודא שהסכים בעליה לתת את מתנותיו.{{הערה|1=תשובת אברהם ן' ציית [לצפייה בתשובה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=636&st=&pgnum=16&hilite=]}}
 
פרשני התלמוד והשולחן ערוך מסבירים שאין השוחט יכול לטעון שאין הוא בעל הבהמה לתת ממנה מתנות‏‏מתנות.{{הערה|1=‏לאלא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את זיל אצל בעלים-[[ריטב"א]] מסכת חולין דף קלב‏קלב}}{{הערה| ...אף על פי שאין הבהמה של טבח אלא משל אחרים-[[רש"י]] מסכת חולין דף קלב.}}{{הערה|[[פרי מגדים]] (יורה דעה סימן תחילת סימן ס"א:כ"ט) כותב ש -במקרה שלא אמרו לו הבעלים אל איזה כהן לתת המתנות- חייב השוחט לשאול הבעלים לאיזה כהן רוצים למסור לו מתנותיו‏‏מתנותיו}} אלא אדרבה, בגלל שסתם שוחט הוא מוסמך כמומחה בדיני שחיטה{{הערה|1=פירוש [[חזקוני]] לחומש שמות יב:כא (שסמכות השחיטה ניתן אך לזקנים בחכמה ולא להדיוטות)}} סומכים עליו למנוע השחיטה אם עדיין לא הסכימו הבעלים לתת את המתנות;
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השוחטים..חיוב ה[[זרוע לחיים וקיבה|מתנות]] מוטל עליהם להפריש חלק הכהנים. ונראה היינו טעמא, דסתם שוחט {{מונחון|חבר|פירושו תלמיד חכם}} הוא. {{מונחון|מדגמירא וסבירא|גמר, למד והבין}} הלכות שחיטה ובדיקה -{{מונחון|ומסתמא|ומן הסתם}} הוא יודע גם כן בטיב הלכות [[זרוע לחיים וקיבה|מתנות כהונה]]- ואינו מתרשל במצוה. מה שאין כן בבעל הבהמה דסתם "עם" -[[עם הארץ]] הוא, ואינו בקי בהלכות מתנות כהונה ומתרשל במצוה|מקור=שולחן גבוה ליורה דעה סימן ס"א סעיף ס"א{{הערה|1=[למקור הציטוט: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9142&st=&pgnum=245] כנסת הגדולה ליורה דעה סא:יח (הירא את דבר ה' שלא יהיה בשמתא..מפרישם מיד)}}}}