פקודת מניעת טרור – הבדלי גרסאות

[[חוק המאבק בטרור]], שנחקק באביב 2016, מבטל את הפקודה, כאשר תוקף הביטול הוא מיום 1 בנובמבר 2016.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_343902.pdf חוק המאבק בטרור, התע"ו-2016], ס"ח 2556, באתר [[הכנסת]]}}

ב-[[5 באוגוסט]] [[1986]] נוסף לפקודה סעיף 4(ח), שאסר לקיים, בישראל או מחוצה לה, מפגש עם נציג של ארגון טרור. תיקון זה נודע בשם "חוק המפגשים", ונועד לאסור מפגשים עם נציגי [[אש"ף]], כמשתמע מדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה מטעם הממשלה (בראשותו של [[שמעון פרס]]): "באחרונה תכפו ורבו מגעים של ישראלים עם פעילים או נציגים רשמיים של ארגוני מחבלים. דבר זה גורם לישראל נזק מדיני וביטחוני חמור, ואין להשלים עם תופעה זו"‏‏{{הערה|1=‏ה"ח 1742 מיום 8.7.1985‏}}. שלושה חודשים לאחר מכן, ב-[[6 בנובמבר]], נפגשה ב[[רומניה]] משלחת מישראל, שמנתה כ-20 אנשים, עם אנשי [[אש"ף]], ועקב כך הועמדו לדין ארבעה מחברי המשלחת: [[לטיף דורי]], [[יעל לוטן]], ראובן קמינר ואליעזר פיילר.{{הערה|1=ת"פ (רמלה) 76/87 מדינת ישראל נגד לטיף דורי ואחרים, ניתן ב-2.6.88}} הארבעה הורשעו, ועל כל אחד מהם נגזר [[קנס]] בסך אלף ש"ח.{{הערה|1=ע"פ 621/88‏ ‎ אליעזר פיילר ואחרים‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 112, ניתן ב-21.6.93}} גם [[אייבי נתן]] הורשע על הפרת סעיף זה, ונדון ל־15 חודשי [[מאסר]].

סעיף זה בוטל שש וחצי שנים לאחר מכן, בינואר 1993. הביטול הוצג, בדברי ההסבר להצעת החוק, כנובע "משיקולים של מדיניות משפטית", משום שהאיסור על מגע כזה, כאשר הוא פוגע בביטחון המדינה, או נעשה בכוונה לפגוע בו, קיים בסעיף 114 ל[[חוק העונשין]]. בדברי ההסבר הקפידה הממשלה (בראשותו של [[יצחק רבין]]) להדגיש כי "בקיום העבירה הנדונה או בביטולה אין כדי להשליך על עמדת ממשלת ישראל הרואה באש"ף ארגון טרור והשוללת משא ומתן אתו ואת שיתופו בשיחות השלום"‏‏{{הערה|1=‏ה‏[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_ls1_292129.PDF הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (מס' 4), התשנ"ג-1992], ה"ח 2148 מיום 30.11. בנובמבר 1992‏}}.

עד [[1980]] נעשה שימוש בפקודה אך ורק כנגד ארגונים יהודיים, שנטו לאלימות פוליטית, וזאת, לפי דברי החוקר מנחם הופנונג, בשל כך שבהתאגדויות הערביות הופעלו כלים מינהליים ושיפוטיים שונים, בימי [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל| הממשל הצבאי]] ולאחריו. התיקון מ-[[1980]], שהעביר את הפעלת הפקודה לשלטונות האזרחיים, ובמקביל יצר גם עבירה חדשה של "הזדהות עם ארגון טרור", נוצר בעקבות עליית כוחו של [[אש"ף]] ב[[השטחים|שטחים]], והתגברות הקולות בישראל הקוראים למשא ומתן עמו. חודשיים לאחר תיקון הפקודה הוכרזו כארגוני טרור 14 ארגונים פלסטינים. החוקר [[מנחם הופנונג]] טוען כי בתחילת הפעלת החוק, לא הופעל החוק באופן שוויוני. החוק נאכף כנגד המזדהים עם ארגוני הטרור הפלסטינים, אך לא כנגד מזדהים עם ארגונים יהודים כדוגמת "[[המחתרת היהודית]]", שלאחר מעצר אנשיה, והכרזתה כארגון טרור על פי הפקודה, נערכו לה עצרות תמיכה ברחבי הארץ‏‏{{הערה|1=‏מנחםמנחם הופנונג, '''ישראל - ביטחון המדינה ושלטון החוק''', הוצאת נבו, מהדורה שנייה, 2001, עמ' 209‏}}. כאשר הופעל החוק למניעת תמיכה והזדהות עם [[אש"ף]] הופעל כנגד יהודים וכנגד ערבים. [[אייבי נתן]] הורשע בעבירה על החוק, ונדון ל-15 חודשי מאסר, בשל מפגשיו עם אנשי אש"ף. עם הכרזת [[תנועת כ"ך]] והארגונים הקשורים בה כארגוני טרור, הופעל החוק גם כנגד תומכי התנועה.

בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2006{{כ}}‏‏{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/06/510/009/A05/06009510.a05.htm ‏בג"ץ 951/06 עזרא שטיין נ. רב ניצב משה קראדי‏]}}, ניתח הנשיא [[אהרן ברק]] צו לפי הפקודה למניעת טרור לסגירת "קפה אינטרנט", שבו התרכזה, לטענת המשטרה, פעילות של תנועת כ"ך. ברק בחן את הפעלת הפקודה בתנאים שנוצרו שישים שנה לאחר חקיקתה, ובין היתר לאור חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], וקבע כי אכן ניתן להפעילה, אך יש לפרשה לאור חוקי היסוד, ואת שיקול הדעת שנותנת הפקודה יש להפעיל בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי, הכפוף לעקרונות שנקבעו בחוקי היסוד. משמעות הדבר היא כי בבחינת השאלה האם ניתן להפעיל את הפקודה יש לבחון האם הפעלתה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל; האם הפעלתה נועדה לתכלית ראויה, והאם הפגיעה שהיא פוגעת בזכויות אדם אינה במידה העולה על הנדרש.