אנאיס נין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
הגהונת
שורה 1:
[[קובץ:Anais_Nin.jpg|ממוזער|דיוקן של אנאיס נין בשנות ה-70׳, מאת אלזה דורפמן]]
'''אנאיס נין''' (בספרדית: '''Angela Anaïs Juana Antolina Rosa Edelmira Nin y Culmell'''; {{כ}}[[21 בפברואר]] [[1903]] - [[14 בינואר]] [[1977]]) הייתה [[סופרת]] שנולדה ב[[צרפת]] להורים [[קובה|קובנים]]. היא התגוררה ב[[ספרד]] ובקובה, אך חייתה רוב חייה ב[[ארצות הברית]], שם התבססה כסופרת. היא כתבה יומנים (לאורך יותר מ-60 שנה, החל מגיל 11 ועד קרוב למותה), רומנים, כתבים ביקורתיים, מאמרים, סיפורים קצרים, ו[[ארוטיקה]]. חלק גדול מכתביה פורסם לאחר מותה.
 
==ביוגרפיה==
שורה 7:
נין התחנכה כ[[נצרות קתולית|נוצרית קתולית]], ובילתה את ילדותה ונעוריה באירופה. אחרי שהוריה נפרדו, אמה העבירה את אנאיס ואת שני אחיה ל[[ברצלונה]], ומשם ל[[ניו יורק]]. לפי יומניה, נין עזבה את מערכת החינוך הפורמלית בגיל 16 ומאוחר יותר החלה לעבוד כדוגמנית ציור. אחרי מספר שנים באמריקה, נין שכחה איך לדבר ספרדית, אך המשיכה לשלוט בצרפתית ולמדה לדבר אנגלית שוטפת.ת
 
ב-3 במרץ 1923, ב[[הוואנה]], קובה, נישאה לבעלה הראשון, יו פרקר גילר (1898–1985), בנקאי ואמן, שנודע מאוחר יותר כיוצר הקולנוע הניסיוני איאן הוגו. הזוג עבר לגור ב[[פריז]], שם עבד גילר בבנקאות ונין החלה לפתח את העניין שלה בכתיבה. ביומניה היא מזכירה כי באותה תקופה למדה ריקודי [[פלמנקו]]. יצירתה הראשונה שיצאה לאור הייתה סקירה על [[דייוויד הרברט לורנס|ד״הד"ה לורנס]], שכתבה ב-16 יום.
 
[[פסיכואנליזה|טיפול פסיכואנליטי]] שעברה אצל [[אוטו ראנק]], שמאוחר יותר הפך למאהב שלה, השפיע עליה מאוד. בביקורה השני אצל ראנק, נין הרהרה על תשוקתה ״להיוולד"להיוולד מחדש״מחדש" כאישה וכאמנית. 
 
בשלהי קיץ 1939, כשתושבים זרים רבים עזבו את צרפת בשל המלחמה המתקרבת, נין עזבה את פריז וחזרה לניו יורק עם בעלה (לפי בקשתו, אזכורים של גילר הושמטו ברובם מיומניה שיצאו לאור בימי חייה).