לשון חז"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←התפתחות לשון חז"ל ואופייה: קרא לילד בשמו... |
|||
שורה 78:
לשון חז"ל הושפעה רבות משפות זרות שהיו מדוברות ביחד איתה. ההשפעה החזקה ביותר הייתה של ה[[ארמית]]; בחלק גדול מתקופת חז"ל הייתה בארץ [[דיגלוסיה]] (דיבור בשתי לשונות) של עברית וארמית. הארמית השפיעה בעיקר באוצר המילים, אבל גם בתחום הדקדוק: ביצירת צורות חדשות (כמו [[משקל (בלשנות)|משקל]] קָטוֹל – פעוט, לקוח; [[בניין (שפה)|בניין]] נִתַּפְעַל) בשטח ה[[הגייה]] ובשטח ה[[תחביר]]. דרך הארמית הגיעו ללשון חז"ל גם מילים מן ה[[אכדית]] ומן ה[[פרסית]], למשל המילה [[wikt:אתרוג|אתרוג]], שאינה קיימת במקרא ומוצאה פרסי.
שפות נוספות שהשפיעו על לשון חז"ל, בעיקר בתחום אוצר המילים, הן ה[[יוונית]] וה[[לטינית]], בהשפעת השלטון ההלניסטי ואחריו הרומי בארץ. לשון חז"ל משופעת במלים יווניות – [[wikt:סנדל|סנדל]], [[wikt:בסיס|בסיס]], [[סנהדרין]], [[wikt:פנקס|פנקס]] ועוד, וגם בכמה מילים לטיניות, למשל [[wikt:ספסל|ספסל]]
{{הערה|[https://www.safa-ivrit.org/imported/greek.php]}} (subsellium),{{כ}} [[לבלר]] (libellarius).
==גבולות וחלוקה פנימית==
| |||