ביתניה עילית – הבדלי גרסאות

אנשי ביתניה עילית נודעו בפעילות האינטלקטואלית והחברתית שלהם. בלילות היו מתכנסים לשירה ולרקודים בסגנון [[תנועת החסידות|חסידי]], לקריאת ספרים ולשיחות ממושכות. הדיונים נסבו על נושאים מהספרות וההגות האירופית בת התקופה, בהם כתבי [[פיודור דוסטויבסקי|דוסטויבסקי]], [[פרידריך ניטשה|ניטשה]], [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[אוטו ויינינגר|ויינינגר]] ו[[מרטין בובר|בובר]]. חברי הקבוצה ביקשו להיות קהילה שתשמש מופת לחברה המגשימה את חזון התנועה, ולשם כך חתרו להיטהרות והתחדשות באמצעות עבודה, אהבה וחרות. בשונה מקבוצות אחרות, דוגמת [[דגניה א'|דגניה]], התארגנה ביתניה עילית כחברה חופשית, ללא כללים ומוסדות. בשיחות הארוכות נוצרו מתחים בין השאיפה לחרות הפרט ושמירה על ייחודו, לבין הדרישה לשתף את הכלל בכל הסודות במעין [[וידוי (יהדות)|וידוי]]. נוסף לכך היחס המספרי - 4 בחורות ומעל 20 בחורים - שגרם למתח מיני בין החברים‏‏החברים{{הערה|1=‏[[מאיר עוזיאל]], "מי שמר על השומרים", [[מקור ראשון]], ספטמבר 2008.‏}}. המתחים עוררו תסיסה ומשברים חברתיים, חלק מהחברים לא עמדו בלחץ ועזבו את הקבוצה ואחד אף [[התאבדות|התאבד]]{{הערה|1='''כאן על פני אדמה''', עורכים: מוקי צור, [[תאיר זבולון]] ו[[חנינא פורת]], הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"א, עמ' 143}}.

לאחר צירוף הקבוצה ל[[גדוד שומריה]] באביב 1921 הנציחו חבריה את חוויותיהם בקובץ "[[קהליתנו]]" שערך [[נתן אגמון|נתן ביסטריצקי]] ב-[[1922]]‏‏{{הערה|1=‏הקובץהקובץ יצא לאור במהדורה חדשה בהוצאת יד יצחק בן צבי ב-1988, עם מבוא והערות מאת [[מוקי צור]].‏}}. [[מחזה]]ו של [[יהושע סובול]] "[[ליל העשרים]]" מבוסס על האירועים, השיחות והווידויים שתוארו בקובץ זה, ודן באמצעותם בסוגיות הערכיות שעמדו בבסיס ההתיישבות החלוצית בארץ.