יצחק יעקב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 5:
נולד כיצחק יעקובסון ב[[תל אביב]] בשנת [[1926]]. בשנת [[1944]] התגייס ל[[פלמ"ח]]. השתתף בפיצוץ גשר עזה. נמנה עם אנשיה של [[שיירת העשרה]], שהובילה אספקה מ[[ירושלים]] ליישובי [[גוש עציון]] ב-[[11 בדצמבר]] [[1947]] ונפגעה מ[[מארב]]. ב[[שיירת נבי דניאל]] היה במשוריין הפיקוד של השיירה ביחד עם [[צבי זמיר]] ו[[מישאל שחם]]. המשוריין הזה שהיה בסוף השיירה הצליח לחזור לגוש עציון בעוד ששאר השיירה נשארה ליד הבית בנבי דניאל ואנשיה ניהלו קרב הישרדות בפיקודו של [[אריה עמית (טפר)]]. ב-1948 היה ל[[מפקד מחלקה]] ב[[קריית ענבים]], ולאחר מכן קצין מבצעים של הגדוד השישי ב[[חטיבת הראל]]. בסוף 1948 היה ממלא מקום מפקד הגדוד השישי.
לאחר [[מלחמת העצמאות]], עבר את קורס המג"דים הראשון בצה"ל. למד ארבע שנים [[הנדסת מכונות]] ב[[הפקולטה להנדסת מכונות|פקולטה להנדסת מכונות]] ב[[הטכניון|טכניון]] ולאחר שנתיים בתעשייה האזרחית, שב בשנת [[1955]] לשרת ב[[צה"ל]] במחלקת אמצעי לחימה, תחת פיקודו של [[עמוס חורב]]. ב-[[1956]] הפך למפקד סדנה שעסקה בהסבת [[טנק]]ים ישנים לטנקי מערכה. בתחילת [[שנות ה-60]], יצא ללימודים ב-[[MIT]], וב-[[1963]] התמנה לראש מחלקת אמל"ח ([[אמצעי לחימה]]) ב[[אג"ם]], בדרגת אלוף משנה. ב-5 בספטמבר 1968 החליף את [[עמוס חורב]] בתפקיד סגן המדען הראשי של מערכת הביטחון{{הערה|1={{דבר||אל"מ י. יעקב - סגן המדען הראשי של מערכת הביטחון|1968/09/05|00801}}}}. ב-[[1972]] מונה לראש יחידת המחקר והפיתוח של מערכת הביטחון, בדרגת תת-אלוף. סיים את שירותו בצה"ל בשנת [[1973]]. בגזר הדין במשפטו (ראו להלן) תואר: "הנאשם שירת בצבא בתפקידים רגישים וייחודיים, והיה אחד משותפי הסוד הבודדים בעניינים מסוימים, הקשורים לידיעות הסודיות שהורשע במסירתן. הנאשם היה המדען הבכיר ביותר בצבא, והאחראי על פיתוח מערכות נשק, עד לשחרורו מצה"ל בשנת 1973. לפי ה[[סאנדיי טיימס]] הוא מילא תפקיד חשוב בשלבים המוקדמים של פיתוח תוכנית הגרעין
בשנים [[1974]]–[[1978]] כיהן כ[[מדען ראשי (ממשלת ישראל)|מדען הראשי]] הראשון ב[[משרד המסחר והתעשייה]]. עבר למגזר הפרטי והקים [[קרן הון סיכון]], במסגרתה גייס כ-40 מיליון דולרים להשקעה במפעלי [[היי טק]] ישראליים, בהם "[[קומברס]]" ו"[[אלביט (חברה)|אלביט]]". לאחר שבמסגרת עסקיו הרבה לנסוע ל[[ארצות הברית]], עבר להתגורר ב[[מנהטן]], שם פגש את טניה מנדוזה, שהפכה לבת זוגו.
שורה 16:
* בשנת 1999 מסר יעקב את הידיעות הסודיות לאזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית.
הידיעות שנחשפו כללו "ידיעות כמוסות לרבות בנושא הגרעין, שהיו ידועות למתי מעט גורמים בצה"ל"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/450/084/09b/11084450.09b.htm ע"פ 8445/11, ענת קם נגד מדינת ישראל], סעיף 13}}. יעקב טען להגנתו ש"הידיעות הסודיות" שאליהן מתייחס כתב האישום אינן סודיות. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, שהדגיש "קיים הבדל תהומי בין פרסומים ממקורות זרים או ישראליים על ידי חוקרים או עיתונאים לבין פרסום מפי האדם אשר היה אחראי לפיתוח אמצעי לחימה בצה"ל. פרסום שכזה יהיה בידי האויב ידיעה, להבדיל מהערכה, ויספק לו אישור מוסמך לידיעות שכבר יש בידיו, או להערכות המצויות בידיו"
בית המשפט ציין כי יעקב חשף את הידיעות הסודיות כאשר חש כי זו אולי ההזדמנות האחרונה שלו לפרסם את חלקו בנושא, וכדבריו: "עכשיו זה הסיבוב האחרון שלי, ואני לא אחכה עד שהשטן יסיים לספור עד עשר".
שורה 27:
משפטו של יעקב נערך ב[[דלתיים סגורות]], ורק חלקים מפסק הדין הותרו לפרסום.
בתביעה אזרחית שהגיש [[משרד הביטחון]] נגד יעקב, דרש המשרד מיעקב סכום של 1,661,406 ש"ח שהוציא על אבטחתו בעת ששהה במעצר בית במלונית "אפרופו". תביעה זו נדחתה, תוך שהשופט טל שחר מציין: "טוב היה לה שלא תוגש, משתוגש"
==לאחר המשפט==
יעקב הביע דעתו על גורמי ה[[צנזורה]] בישראל במכתב למערכת "[[הארץ]]"
:[[מלמ"ב]] (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) קובע מהו סוד ומה פוגע בביטחון המדינה, ומלמ"ב ממונה על הבולשת שמתפקידה לתפוס עבריינים הפוגעים בביטחון המדינה. החתול לא רק שומר על החלב. הוא גם קובע מה זה חלב."
שורה 63:
* {{ynet|פליקס פריש|ידידתו של תא"ל יעקב: "נאמנותו אינה מוטלת בספק"|691929|23.4.2001}}
* [http://info1.court.gov.il/Prod01/ManamHTML.nsf/4E9978FBC020852E42256BDE006A74DF/$FILE/4A987E005BEA265242256BDA0038CA9D.html?OpenElement תפח (ת"א) 1055/01 מדינת ישראל נגד יצחק יעקב], גזר הדין, ניתן ב-20.6.2002
*
* {{הארץ|יוסי מלמן|הוא רצה להותיר את רישומו בהיסטוריה|163773|4.5.2001}}
* {{גלובס|רונית ורדי|כישלון אשת הברזל|596083|23.6.02}}
| |||