קונטרס (כתב עת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) |
מ הסרת תו כיווניות |
||
שורה 6:
כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך [[משה שרת]], ששהה ב[[לונדון]] בשליחות [[התנועה הציונית]], שלח כתבות תחת [[שם עט|שם העט]] "בן קדם"; [[אליהו גולומב]] כתב מ[[גרמניה]]; ו[[משה ביילינסון]], שלמד [[רפואה]] ב[[איטליה]], היה כתב העיתון ב[[רומא]]. עוד כתבו בעיתון [[אליעזר ליבנה (ליבנשטיין)]], [[אברהם תרשיש]], [[ברל רפטור]] ואף [[אב"א אחימאיר]], לפני שהפך ל[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסט]]. ה"קונטרס" הודפס ב[[בית דפוס|דפוס]] ה[[קואופרטיב]]י "[[דפוס אחדות]]".
מעל גיליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד [[גדוד העבודה]]. העיתון היה מפלגתי מובהק, ועמד כנגד עיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]". חוקרת התקופה [[אניטה שפירא]] מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "[[דאר היום]]", עיתונו ה"[[ימין פוליטי|ימני]]" של [[איתמר בן-אב"י]], שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה [...] בדפיו הצנועים של הקונטרס"
כאשר ב-[[1943]] עמדה שוב מפא"י על סף [[מפא"י#הפילוג - 1944|פילוג]], חידשו המזוהים עם רעיונות "אחדות העבודה" ([[מפא"י#סיעה ב'|סיעה ב']]) את הופעת "קונטרס" בעריכת [[יחיאל הלפרן]], אך כעבור שנה וחצי הופסקה שוב הופעתו.
| |||