נווט קרב – הבדלי גרסאות

הדוגמה הטובה ביותר לעליית קרנם של הנווטים היא קידומם בתפקיד: בעבר לא היו נווטים מתקדמים בטייסות מעבר לתפקידי מפקדי גפים (למשל גף צילום). עם חלוף השנים החלו הנווטים להתקדם לתפקידי סגני מפקד הטייסת ([[סמ"ט א']] וסמ"ט ב') ואפילו לפקד על טייסות: אלוף [[יוחנן לוקר]], שהיה [[ראש מטה חיל האוויר]] ו[[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], הוא הנווט שהגיע רחוק ביותר מבחינת קידום והיה הנווט הראשון שפיקד על [[טייסת קרב]]. [[אורי טלמור]] כיהן כמפקד [[בסיס פלמחים]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וראש [[להק כוח אדם]]. [[דני גנות]], נווט תובלה, כיהן כמפקד [[בסיס חיל האוויר לוד]] וכראש להק כוח אדם בחיל האוויר. [[אברהם עשהאל]], נווט [[F-4 פנטום|פנטום]] בהכשרתו, שימש בהמשך שירותו כמפקד [[טייסת]], מפקד מגמת [[נווט קרב|ניווט קרב]] ב[[בית הספר לטיסה]], מפקד [[בסיס עובדה]] ולבסוף שימש כ[[קצין חינוך ראשי]] בדרגת [[תא"ל]]{{הערה|1=[[רונן ברגמן]] וגיל מלצר, '''מלחמת יום כיפור – זמן אמת''', תל אביב: הוצאת משכל, [[2004]], עמוד 88.}}. תא"ל [[ניר ברקן]] הוא נווט הקרב הראשון שפיקד על [[בסיס רמת דוד]] והשני בתפקיד ראש [[להק אוויר]].