הרודוטוס – הבדלי גרסאות

הרודוטוס אינו מתייחס באופן מפורש ליהודים או לארץ יהודה, אולם נראה כי בהתבטאותו לגבי הסורים בפלשתינה שמבצעים מילה, יש רמז שמדובר ביהודים. משום כך גם [[יוסף בן מתתיהו]] הבין את חשיבותו של הקטע הזה{{הערה|שם=שטרן 1}} ואין לו ספק שאותם "סורים היושבים בפלשתינה" המלים את בשרם יכולים להיות יהודים בלבד, מאחר שמכל תושבי פלשתינה "היהודים לבדם עושים זאת".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]] (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]]).}} אולם ישנן ידיעות על אנשים אחרים באזורים אלה, מלבד היהודים, שהיו נימולים.{{הערה|שם=שטרן 3}}

קיימות עדויות רבות שמילה הייתה נהוגה בקרב לפחות חלק מהערבים. בהתחשב בחדירה הערבית החזקה לחלקה הדרומי של ארץ ישראל ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ניתן לחשוב שהרודוטוס התכוון לערבים. אולם בהתחשב בעובדה כי הרודוטוס ידע על הערבים כאוכלוסייה מובחנת מהסורים, וגם הפיניקים נזכרים על ידו בנפרד, יש יסוד מוצק לפרושו של יוספוס. מלבד זאת, ניתן גם לקבל את ההשקפה שהרודוטוס קיבל את גרסתו על מקור המילה במצרים עצמה.{{הערה|שם=שטרן 4|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 4}}

 

==תרגומי ספרו לעברית==

* '''כתבי הירודוטוס'''. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר [[אלכסנדר שור]]. 2 כרכים. ירושלים, [[הוצאת ראובן מס]], תרצ"ה.

* הרודוטוס, '''היסטוריה'''. תרגמו וכתבו מבואות: [[בנימין שימרון]] ו[[רחל צלניק-אברמוביץ]]. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998. הדפסה מחודשת, [[הוצאת כרמל]], 2014.

 

==לקריאה נוספת==