כושרות – הבדלי גרסאות

בשירה האוגריתית ב[[אגדת אקהת]] מסופר כי שופט הצדק '''דנאל''' הערירי שמתבשר כי יהיהיוולד לו ילד, מבצע פולחן מקדים להתעברות של אשתו, שבו הוא מכניס לביתו את אלות הפריון וההריון - הכושרות, ה[[סנונית|סנוניות]] - בנות הלל, שוחט למענן [[פר]] כמקובל, ומאכילומאכילן ומשקן במשך ששה ימים, וביום השביעי הוא שולחן מביתו, ומתחיל לספור את חודשי ה[[הריון]]. לאחר תשעה חודשים נולד לו בן ששמו אקהת (לוח KTU 1.17).

ואילו ב[[נישואי נכל ואיב]] עם האל [[ירח (אל)|ירח]], הן מגיעות כמבשרות על לידת הבן של [[נכל ואיב]] - אלת הבוסתנים, ומודיעות "הלוא הנערה תלד בן." (לוח KTU 1.24)

ב[[תנ"ך]] נמצא ביטוי זה נמצא באופן יחידאי, במה שיש מפרשים כקשור לזיווג. "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּ'''כּוֹשָׁרוֹת''', אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה" (תהילים ס"ח ז'). אך מהקשרו של הפסוק, הרי מדובר בפרק שעוסק ב[[יציאת מצרים]] וסביר יותר לפרשו כפרשנות המקובלת כקשור למעמד של היציאה והאסירים הם למעשה ישראל, שיוצאים באזיקים או בזמן כשר.