בקכידס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 34:
לאחר כשנתיים, בשל שידולם של המתייוונים, חזר בראש צבא חזק במטרה ללכוד את המורדים שחזרו ל[[מודיעים|מודיעין]] בעת העדרו. אך הדבר נודע ליונתן והוא נערך מבעוד מועד. החשמונאים נמלטו לדרום ושיקמו את [[בית בצי]] באזור [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר המדבר]], מדרום מזרח ל[[בית לחם]] (בין בית לחם ל[[הרודיון]] {{coord|31.691737|N|35.223939|E|type:landmark|display=inline}}), התיישבו בה ואף ביצרוה. בקכידס צר על היישוב במשך חודשים ארוכים, אך החשמונאים שהיו למודי ניסיון, לא איפשרו לו להשלים את המצור. שמעון ויונתן פעלו כצוות. בעוד ששמעון הגן על המבצר מבפנים, יונתן פעל מבחוץ. במתקפת נגד מוצלחת יונתן התקיף את הצרים ביחד עם שבטים נודדים שהצליח לגייס, בזמן ששמעון התקיף מבפנים ואף הצליח לשרוף את מכונות המצור.
 
בשל כישלונו וההכרה בעצמתם של החשמונאים, שלא בנקל יהיה אפשר להכריעם, בקכידס, כליסיאס בזמנו, מחליט לשנות את מדיניותו ביהודה, לעבור לערוץ פרגמטי ולהפנות עורף את למתייוונים שסיבכוהו לשווא. בשנת [[155 לפנה"ס]] בקכידס הגיע להסכם עם יונתן, שיחדל לרדוף אותו ואף יעניק לו מעמד מדיני כלשהו, בתמורה לשקט בחבל הזה. כך שהשלטון הסלוקי ביהודה יתקיים, בלא שיהיה צורך לבזבז עליו משאבים צבאיים גדולים וקבועים. בהסכם זה קיבל [[יונתן הוופסי|יונתן]] רשות להתיישב ב[[מכמש]] הסמוכה לירושלים. בירושלים נותר חיל מצב סלאוקי, ובקכידס יכל סוף סוף לעזוב את יהודה ולחזור לאנטיוכיה.
 
==התייחסויות מוטעות במקורות עתיקים==