ייזהר הקונה – הבדלי גרסאות

'''"ייזהר הקונה"''' (ב[[לטינית]]: '''Caveat emptor''') הוא ביטוי שמקורו ב[[לטינית]], המתאר [[דוקטרינה]] [[משפטים|משפטית]] ב[[דיני חיובים]], המקובלת ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], אשר לפיה ב[[חוזה מכר]] על כל צד לדאוג לענייניו: על הקונה לבדוק את הממכר היטב, ואילו על המוכר לא חלה כל חובה לגלות לקונה על פגם בממכר, גם אם ידע המוכר כי הקונה פועל מתוך טעות{{הערה|1=פסק הדין המנחה במשפט האנגלי הוא Smith v Hughes (1871) L.R. 6 Q.B. 597; 40 L.J.Q.B. 221; 25 L.T. 329; 19 W.R. 1059 (D.C.), שבו קבע [[בית המשפט העליון האנגלי]] כי אין על המוכר להודיע לקונה על טעותו, כל עוד הטעות לא נגרמה ממעשי המוכר. לסקירה של ההתפתחות הפסיקתית במשפט האנגלי בנוגע לכלל ראו גם ע"א 838/75 '''ספקטור נ. צרפתי''' פ"ד לב (1) 231.}}.