אשת לוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\n:+{{ציטוט\| +\n{{ציטוט|)
שורה 8:
==במקרא==
על פי הסיפור התנ"כי כאשר הפך ה' את סדום ועמורה בשל חטאיהם, חנן את לוט ומשפחתו, ושלח אליהם שני [[מלאך|מלאכים]], שהזהירו אותם לפני הפורענות והוציאו אותם מהערים. המלאכים גם הפצירו בלוט (ובמשתמע, בכל משפחתו) להזדרז במנוסתם, ותוך ציווי הזירוז גם הורו לו שלא להביט אחור:
:{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר 'הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל-תַּעֲמֹד בְּכָל-הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן-תִּסָּפֶה'.|מקור={{תנ"ך|בראשית|יט|יז}}}}
בהמשך מסופר: "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח", כלומר – קפאה והייתה לעמוד מלח. זהו על פי הפירוש הנפוץ, היה עונשה על שהמרתה את פי המלאכים, או שלא האמינה לדבריהם על הפיכת סדום.
 
שורה 17:
 
פירוש נוסף (רלב"ג, חזקוני) על דרך הפשט שניתן למקראות התורה, מסביר כי אשת לוט הסתכלה לאחור וראתה את האדמה, ולגביה מתייחס התיאור "נציב מלח". קריאת המכלול מבהירה עניין זה:
:{{ציטוט|תוכן=וַה' הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה '''גָּפְרִית וָאֵשׁ''' מֵאֵת ה' מִן-הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח '''הָאֲדָמָה'''. וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו '''וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח'''|מקור=בראשית: יט, 24-26}}
כמו כן יש לשים לב כי בתיאור חורבן אחר בתורה, נאמר "'''גופרית ומלח שרפה''' כל ארצה" (דברים: כט, 22), מה שמחזק את הקשר בין המילה "מלח" לתיאור חורבן שנעשה בגופרית ואש.<br>
פירוש זה מתיישב עם כך שלכאורה דברי המלאכים הם דברי זירוז בלבד, ולא ציווי שאין לעבור אותו.
 
ההיסטוריון היהודי [[יוספוס פלאביוס|פלאביוס יוספוס]] כותב בחיבורו [[קדמוניות היהודים]] על אשת לוט:
:{{ציטוט|תוכן=ואשתו של לוט הייתה פונה תכופות בשעת הבריחה לצד העיר, תאבה לדעת, מה מתרחש מסביב לה, על אף האיסור שאסר אלוהים לעשות זאת, (ולפיכך) נהפכה לנציב מלח. אני ראיתי את זה והוא קיים עוד כיום|מקור=קדמוניות היהודים, א: 203}}
<br />