סיפוח חצי האי קרים (2014) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון) |
||
שורה 2:
'''המשבר ב[[חצי האי קרים]]''' (או '''משבר קרים''') התחיל ב-[[21 בפברואר]] [[2014]], בעקבות אירועי [[יברומאידאן]] ב[[אוקראינה]] שהדיחו את הנשיא הפרו-רוסי [[ויקטור ינוקוביץ']] והעלו לשלטון את ראשי ארגוני האופוזיציה הפרו-מערביים. האירועים התבטאו תחילה ב[[הפגנה|הפגנות]] המוניות של תושביה הפרו-רוסיים של [[הרפובליקה האוטונומית של קרים]] שב[[חצי האי קרים]] נגד השלטון החדש, שינקוביץ הודח בהצבעת אי אמון ב{{ה|ראדה העליונה}}. המפגינים, שהתקבצו מול בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים (הפרלמנט המקומי) דרשו להתנתק מ[[אוקראינה]].
בעקבות זאת, במרץ 2014 פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו-רוסיים אל מבני ממשלה מרכזיים, בסיסים צבאיים ומתקני תקשורת של מדינת אוקראינה, והכריחו את הרשויות המקומיות לערוך משאל עם בלתי-חוקי על "הצטרפות מחדש אל רוסיה". ב-18 ב[[מרץ]] סיפח הקרמלין רשמית את קרים לשליטת הפדרציה הרוסית.{{הערה|{{mako|עמית ולדמן|פוטין הכריז: חצי האי קרים - חלק מהפדרציה הרוסית|b3d87669a05d441004|news-world/international|18 במרץ 2014}}}} רוב הקהילייה הבינלאומית (להבדיל [[זימבבואה]], [[סוריה]], [[ניקרגואה]], [[סודאן]], [[ארמניה]], [[צפון קוריאה]] ו[[בוליביה]]) אינה מכירה בסיפוח ומחשיבים את קרים כטריטוריה אוקראינית. אוקראינה ממשיכה לתבוע את זכותה על קרים. בתגובה לסיפוח הלא-חוקי, הטיל המערב, בראשות [[ארצות הברית]] ו[[האיחוד האירופי]], סנקציות כלכליות על רוסיה.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|ארה"ב והאיחוד האירופי: סנקציות על רוסיה|4500012|17 במרץ 2014
==רקע היסטורי==
שורה 14:
{{להשלים|נושא=היסטוריה}}
[[קובץ:Flag of Crimea.svg|שמאל|ממוזער|דגל קרים]]
ב-17 במרץ 2014, בעקבות משאל עם שתוצאותיו הראו מובהקות שכ-95% מתושבי חצי האי קרים רוצים להסתפח לשלטון הפדרציה הרוסית, הכריז הפרלמנט של חצי האי על עצמאותו ומיד ביקש להסתפח אל השלטון הרוסי.{{הערה|
* {{ynet|רויטרס|קרים הכריזה עצמאות, קייב גייסה רבבות|4499883|17 במרץ 2014}}}} הוחלט על שני שטחים בחצי-האי שהם כעת שייכים דה-פאקטו לשלטון רוסיה - והם הרפובליקה המקומית והעיר [[סבסטופול]]. בהשתלטות רוסיה על חצי האי קרים היא השיגה שליטה גם ב[[מים כלכליים|מים הכלכליים]] של חצי האי ב{{ה|ים השחור}} וב[[ים אזוב]], שבה יש רזרבות גדולות של [[נפט]] ושל [[גז טבעי]].{{הערה|{{הארץ|ויליאם ג' ברוד, [[ניו יורק טיימס]]|הכסף הגדול מאחורי סיפוח קרים נמצא בכלל בים השחור|1.2324805|19 במאי 2014}}}} רובה הגדול של הקהילה הבינלאומית לא הכיר בהיותן של [[הרפובליקה של קרים]] ו[[סבסטופול]] חלק מרוסיה ודחה את תוצאות משאל העם. בהצבעה על [[החלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם]], שתמכה בעמדה שחצי האי קרים וסבסטופול יישארו חלק מאוקראינה. 100 מדינות תמכו, 11 התנגדו, 58 נמנעו ו-24 נעדרו ממנה.
| |||